בעשור האחרון התגברה במידה רבה ההכרה של הממסד הרפואי בשימושים מועילים של צמח הקנאביס עבור הקלת כאבים ותסמינים נוספים בקשת רחבה של תחלואות. יחד עם זאת, הקנאביס עדיין מוגדר בתור סם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים, ולכן אחזקתו, גידולו, הפצתו וכן הלאה – מנוגדים לחוק וכרוכים הענישה. מכאן שעל מנת לעשות שימוש חוקי בקנאביס לצרכים רפואיים יש לעבור תהליך בירוקרטי אשר יפורט להלן.
עמידה בתנאי הסף
לא כל אדם המעוניין בכך יכול לקבל מרשם עבור קנאביס רפואי, אלא רק מי שנכלל ברשימה המוכרת על ידי משרד הבריאות. יתר על כן, גם מי שנמצא ברשימת המחלות המוכרות לא בהכרח יקבל את המרשם הנכסף, אלא רק לאור עמידה בתנאים נוספים הקשורים למצבו ותסמיניו. כך למשל, יכולים לקבל את המרשם חולי איידס, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, המקבלים טיפולי כימותרפיה ונוספים נגד מחלת הסרטן, חולים במחלות מסוימות של מערכת העיכול, ועוד. יש לציין כי קנאביס רפואי אינו נחשב לטיפול העומד בקו הראשון של התמודדות עם מחלות, ולכן העיקרון אומר שהמרשם יינתן רק אם אין אופציות אחרות והן אכן נוסו. בנוסף, במקרים מסוימים יהיה אפשר לקבל את המרשם גם אם המחלה ממנה סובל האדם איננה מצויה ברשימות של משרד הבריאות.
מה עושים?
על מנת לקבל מרשם לקנאביס רפואי אפשר לפנות לרופא בעל הרשאה מיוחדת למתן מרשמים כאלו מטעם משרד הבריאות. במידה שהחולה עומד בתנאים הרופא יכול להנפיק את המרשם בתום הפגישה, ויש לשלם באופן חד פעמי סכום של כ- 280 שקלים עבור הרישיון, אותו צריך לחדש אחת לשנה. מאידך, אפשר לפנות אל רופא מומחה, כלומר כזה שאינו מוסמך למתן רישיונות לקנאביס רפואי, ואם הוא מתרשם שהטיפול נדרש- ביכולתו לפנות אל היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, המכונה בקיצור – יק"ר. מדובר בהגשה בקשה שנעשית דרך האינטרנט ואליה הרופא מצרף את המסמכים הנדרשים אודות המצב הרפואי והסיבות להמלצתו, וגם המטופל יכול לאחר מכן להוסיף מסמכים נוספים במידה והם נדרשים. בהמשך נבחנת הבקשה על ידי אנשי מקצוע ביחידת הקנאביס הרפואי ואם מחליטים לאשר את הרישיון, הוא במייל אל הרופא המומחה ואל המטופל, ואפשר להשתמש ברישיון כדי לקבל מרשם ולקנות קנאביס רפואי בבית מרקחת בעל הרשאה לחלוקתו.
מאידך, הבקשה לקבלת רישיון עשויה גם שלא להתקבל על ידי היק"ר, מסיבה זו או אחרת. במקרים אלו ניתן להגיש ערעור על ההחלטה.
