לעיתים די בבדיקת עיניים שגרתית אחת כדי לשנות את איכות החיים שלנו. מחלות עיניים שכיחות כמו קטרקט וגלאוקומה פוגעות במיליוני אנשים בעולם, בעיקר בגיל המבוגר, אך החדשות הטובות הן שכיום ניתן לאבחן ולטפל בהן ביעילות גבוהה, לעיתים לפני שנגרם נזק משמעותי.
קטרקט היא אחת ממחלות העיניים הנפוצות ביותר בעולם. מדובר בתהליך הדרגתי שבו עדשת העין, שאמורה להיות שקופה, הופכת עכורה. התוצאה: ראייה מטושטשת, רגישות לאור וסנוור במיוחד בנהיגה בלילה. וקושי הולך וגובר בפעולות יומיומיות כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה או התמצאות במרחב.
כשני שלישים מהאוכלוסייה מעל גיל 80 סובלים מקטרקט בדרגות שונות, ושכיחותו צפויה להמשיך לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה. בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, ניתוח קטרקט הוא מהשכיחים ביותר ברפואה המודרנית. חשוב לדעת: קטרקט אינו כואב, אך הוא פוגע משמעותית באיכות החיים. הדרך היחידה לטפל בו היא ניתוח.
ניתוח קצר – שינוי גדול
ניתוח קטרקט הוא הליך בטוח, קצר ויעיל במיוחד. ברוב המקרים הוא מתבצע בהרדמה מקומית, ללא צורך בהפסקת תרופות לדילול דם. במהלך הניתוח מוסרת העדשה העכורה ומוחלפת בעדשה מלאכותית, דרך חתך זעיר בקרנית. הניתוח נמשך כ־15–45 דקות, וההחלמה לרוב מהירה, עם שיפור בראייה בתוך ימים ספורים. שיעורי ההצלחה גבוהים מאוד: כ־94% מהמנותחים מגיעים לחדות ראייה טובה (6/12 ומעלה), וכ־61% אף לראייה מצויינת.
כיום קיימים כמה סוגי עדשות תוך־עיניות, והבחירה נעשית בהתאמה אישית:
- עדשה מונופוקלית – הנפוצה ביותר, ממומנת על ידי קופות החולים. מספקת ראייה טובה למרחק אחד (לרוב לרחוק), אך לרוב מחייבת משקפיים לקריאה.
- עדשה מולטיפוקלית – מאפשרת ראייה לרחוק, ביניים וקרוב ומפחיתה תלות במשקפיים, אך עלולה לגרום לסינוור והילות סביב אורות, בעיקר בלילה.
- עדשה טורית– מיועדת לתיקון אסטיגמציה (צילינדר).
- עדשות EDOF – מעניקות טווח ראייה רחב עם פחות תופעות לוואי.
רופא העיניים יסייע בבחירת העדשה המתאימה, בהתאם למצב העין, אורח החיים והציפיות.
ההשפעה של ניתוח קטרקט חורגת הרבה מעבר לחדות הראייה. מחקרים מראים שיותר מ-90% מהמנותחים מדווחים על שיפור משמעותי בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים: שיפור בנהיגה, בניידות, בקריאה ובביצוע מטלות ביתיות, ירידה של יותר מ־30% בסיכון לנפילות ושברים, שיפור בשינה, במצב הרוח ואפילו בתפקוד הקוגניטיבי. מחקרים עדכניים מצביעים גם על ירידה של 20-30% בסיכון להתפתחות דמנציה לאחר ניתוח קטרקט.
גלאוקומה: הגנב השקט של הראייה
בניגוד לקטרקט, גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה והיא מסוכנת במיוחד משום שבשלביה המוקדמים אין לה כמעט תסמינים. הנזק מצטבר באיטיות, וכאשר החולה מבחין בירידה בשדה הראייה לעיתים כבר נגרם נזק בלתי הפיך. כ-50% מהחולים אינם מודעים לכך שהם סובלים מהמחלה. בישראל שכיחות הגלאוקומה בקרב מבוגרים עומדת על כ־2.3%, והיא אחת הסיבות המובילות לעיוורון בלתי הפיך בעולם.
מי נמצא בסיכון?
גורמי הסיכון כוללים: גיל מעל 60, היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, סוכרת, לחץ תוך-עיני מוגבר, קרנית דקה ומוצא מסוים. בשל כך, בדיקות עיניים תקופתיות הן הדרך היחידה לגילוי מוקדם. מטרת הטיפול בגלאוקומה היא להוריד את הלחץ התוך-עיני ולמנוע נזק נוסף לעצב הראייה. האפשרויות כוללות: טיפות עיניים, טיפול לייזר (SLT) שהינו יעיל ובטוח ונחשב כיום לקו ראשון בגלאוקומה של זווית פתוחה, וניתוחים במקרים מתקדמים, כולל ניתוחים זעיר-פולשניים עם פחות סיבוכים והחלמה מהירה.
במטופלים הסובלים גם מקטרקט וגם מגלאוקומה, ניתן לעיתים לשלב ניתוח קטרקט עם ניתוח MIGS שילוב שמפחית את הלחץ התוך־עיני ואף מצמצם את הצורך בטיפות לאחר הניתוח.
בשורה התחתונה, קטרקט וגלאוקומה הן מחלות עיניים נפוצות, אך בעידן הרפואה המודרנית הן גם ניתנות לטיפול יעיל. ניתוח קטרקט משפר את איכות החיים באופן דרמטי, וגילוי מוקדם של גלאוקומה יכול למנוע אובדן ראייה בלתי הפיך. בדיקת עיניים תקופתית היא צעד פשוט עם משמעות עצומה.
