היום הבין-לאומי ללא עישון: כל מה שחשוב לדעת על העישון בישראל

בכל שבוע מתים כ-154 ישראלים מעישון * כשליש מהציבור התחיל או חזר לעשן לאחרונה

לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים מדאיגים של סקר ישראלי חדש. מהסקר עולה כי כשליש מהישראלים התחילו או חזרו לעשן לאחרונה בשל המצב הביטחוני, וכי 5%  מהמעשנים הגבירו את העישון. כ-36% ציינו שהם מכירים אנשים שהחלו או שחזרו לעשן מאז המלחמה. באגודה מדגישים כי בכל שבוע מתים כ-154 ישראלים כתוצאה ממחלה שנגרמה מעישון אקטיבי או פסיבי כמו סרטן, התקף לב ושבץ מוחי. עישון גם גורם לבעיות פוריות בקרב נשים ולאימפוטנציה בגברים.

על פי נתוני הסקר החדש, שיעור המעשנים סיגריות רגילות עומד על 23%, כאשר העישון נפוץ יותר בקרב גברים (30%)  ונמוך יותר בקרב בעלי הכנסות גבוהות (15%). עישון סיגריות אלקטרוניות עומד על כ-12% מהאוכלוסייה, ויותר בקרב צעירים בגיל 24-16 (18% ).

מבין המעשנים: הרוב 71% מצטערים שהתחילו, ושלושה רבעים היו רוצים להיגמל במידה זו או אחרת ("מאוד" עד "די רוצה"). בעיקר קשה להיגמל כי העישון נתפס ככיף, הרגל של שנים, וישנם כ-19% שחסם הלחץ מונע מהם את הגמילה. תמריץ כלכלי היה מסייע לרבע מהם להיגמל, ולשיעור דומה (24%) תסמין של מחלה.

מבין המעשנים: כשליש (31%) מעשנים קבוע, שליש (33%) התחילו או חזרו לעשן לאחרונה בשל מתח, חרדה או מצב ביטחוני, ו-5% מהמעשנים הגבירו את העישון בשל המצב. מעל שליש מהציבור כ- 36%, ציינו שהם מכירים אנשים שהחלו או חזרו לעשן מאז המלחמה.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "אנחנו מאוד מודאגים מתופעת העישון בישראל אשר מקצרת את תוחלת החיים, גורמת למחלות רבות ולמוות. המשך המאבק בעישון בישראל הוא יעד לאומי מציל חיים וחייב להתבטא בפעילות נמרצת ומתוקצבת. חיוני לכלול אכיפה נמרצת ויעילה, העלאת המיסוי, הסברה, הגבלות על פרסום ואיסור מוחלט של מכירת מוצרי עישון בטעמים בישראל."

עוד עולה מהסקר החדש כי כמעט כל האוכלוסייה (91%) נחשפת לעישון במקומות ציבוריים. המקומות העיקריים בהם החשיפה מתרחשת הם: ברחוב 65%, בפארקים ציבוריים 47%, במסעדות ובתי קפה 47% ,וכן בתחנות אוטובוס 46%. מי שמעשן ציין גם חשיפה במקום העבודה, כנראה בעת עישון לצד אחרים 40%.

כמחצית מהציבור ציין כי נמנע בעבר מלהגיע למקום בגלל עישון (46%) אך לרוב בתדירות נמוכה. כצפוי, בקרב מי שאינם מעשנים, שיעור זה גבוה מעט יותר (50%) וגם התדירות גבוהה יותר (3% מהמעשנים ציינו שהם תמיד נמנעים ממקום עם מעשנים). המקומות העיקריים מהם הם נמנעים: ברים (35%), מסעדות (34%), בתי קפה (32%).

עוד עלה מהסקר החדש כי כ-83% מהישראלים היו רוצים שלא יעשנו בציבור (91% מקרב הלא מעשנים). כשני שלישים מהציבור (63%) לא יודעים שהחוק של איסור עישון במקומות ציבוריים כולל גם סיגריות אלקטרוניות. החוק במלואו מובן ל-37% מהציבור, ועוד פחות מזה לצעירים בני 24-16 (רק ל-27%).

מעט מעל רבע מהציבור (28%) מכירים במידה זו או אחרת אישה שממשיכה לעשן גם בהיריון. שיעור זה גבוה יותר באופן משמעותי בקרב המעשנים עצמם (39%).

10% מהציבור נמצאים במערכת יחסים עם בן או בת זוג מעשנים, כאשר הנתון גבוה משמעותית בחברה הערבית (22%). מחצית מאלו שאינם במערכת יחסים עם מעשנים, ציינו כי הם במידה זו או אחרת גם בעתיד הם לא יצאו עם מעשנים (בטוחים בכך או חושבים שכך יהיה).  כצפוי, בקרב הלא מעשנים שיעור זה גבוה אף יותר ועומד על 65% מאלו שאינם במערכת יחסים היום עם מעשן/ת.

למרבית הציבור (72%) מפריע ריח של סיגריות מאדם קרוב, ובקרב הלא מעשנים זה מפריע כמעט לכולם (86%). לנשים ריח זה מפריע יותר (78%). למחצית מהציבור יש היכרות עם אנשים שרוצים להפסיק לעשן אך לא מצליחים, ומעט יותר לאלו שגם הם מעשנים (56%).

ניכרים חילוקי דעות בציבור בין אלו שסבורים כי יש להעלות את מחירי הסיגריות על ידי מיסים (54%) לבין אלו שלא. בקרב אלו שאינם מעשנים, 64% סבורים כי יש לעלות את מחירי הסיגריות באמצעות מיסים. שלושה רבעים מהציבור ו-81% מאלו שאינם מעשנים, תומכים בהגבלות פרסום של סיגריות.

הסקר החדש נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos   מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל (20% מהמגזר הערבי) בקרב 553 נשים וגברים בני 60-16.

מחקר אמריקאי נרחב וחדש קובע כי סיגריות אלקטרוניות לא מסייעות להיגמל מעישון ואף מאריכות את משך העישון ומעמיקות את התלות בניקוטין בקרב המעשנים!

סיגריות אלקטרוניות הפכו בשנים האחרונות לפופולריות מאוד בקרב מעשנים, ורבים רואים בהן אמצעי אפשרי לגמילה מעישון טבק. המחקרים הקודמים, שביקשו לבדוק אם השימוש בסיגריות אלקטרוניות מסייע להיגמל לחלוטין ממוצרי טבק, הגיעו לתוצאות סותרות, בין השאר בגלל שונות רבה במאפייני האוכלוסיות שנבדקו ובשל משתנים מתערבים (confounding factors) רבים.

מחקר חדש ביקש לבדוק אם שימוש יומיומי או מזדמן בסיגריות אלקטרוניות מסייע למעשנים להיגמל מטבק ולהימנע לחלוטין מצריכה של מוצרי ניקוטין במשך 12 חודשים או יותר.

המחקר נערך בארה"ב וכלל 6,013 מעשנים (כ-65% מהם בגיל 35 ומעלה, וכ-47% מהם נשים). תקופת המעקב נמשכה ארבע שנים ונבחנו שלוש קבוצות: מעשני סיגריות רגילות (טבק) שלא השתמשו כלל בסיגריות אלקטרוניות, מעשני סיגריות רגילות שהשתמשו גם בסיגריות אלקטרוניות מדי יום, ומעשני סיגריות רגילות שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות מידי פעם (לא באופן יומיומי).

לצורך המחקר השתמשו החוקרים בשיטה סטטיסטית שנועדה להפחית את ההטיה עקב משתנים מתערבים, כגון מין, גיל, רמת השכלה והכנסה, מידת העניין בגמילה, ניסיונות גמילה בעבר, אבחון של מחלת נשימה, בני בית מעשנים ועוד.

על סמך הניתוח הסטטיסטי החוקרים מצאו כי מעשנים שהשתמשו גם בסיגריות אלקטרוניות על בסיס יומי לא הצליחו להיגמל מסיגריות יותר ממעשנים שלא השתמשו בהן. למעשה החוקרים מצאו כי שימוש יומי בסיגריות אלקטרוניות הפחית את שיעורי הגמילה ממוצרי טבק ב-14.7 נקודות אחוז (ההפרש הישיר בין שני ערכים המבוטאים באחוזים) לעומת מעשנים שעישנו רק סיגריות רגילות. גם שימוש לא יומי בסיגריות אלקטרוניות הפחית את שיעורי הגמילה, ב-7.2 נקודות אחוז.

לסיכום, החוקרים מציינים שנטרול אמיתי של משתנים מתערבים הוא קריטי לדיוק המחקר של השפעות סיגריות אלקטרוניות על הגמילה ממוצרי טבק. לאחר נטרול גורמי משתנים, הנתונים מהמחקר מצביעים על כך כי השימוש בסיגריות אלקטרוניות מפחית את הגמילה ממוצרי טבק. מסקנת המחקר היא ששימוש בסיגריות אלקטרוניות מאריך את משך העישון ומעמיק את התלות בניקוטין בקרב מעשנים.

המחקר פורסם בכתב העת JAMA Network Open ב-5 במרץ 2025 תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון 2025. לתקציר באנגלית לחצו כאן.

מחקר אמריקאי ענק וחדש קבע כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות מגביר את הסיכון למחלות ריאה ולחץ דם גבוה בקרב צעירים!

מחקרים בעבר כבר העלו חשש מההשפעות הבריאותיות השליליות של סיגריות אלקטרוניות על מערכות הנשימה והלב בגוף, אך עדיין לא הובהר אם קיים קשר ישיר בין שימוש בלעדי בסיגריות אלקטרוניות ובין התפתחות מחלות קרדיו-מטבוליות חדשות, כגון יתר לחץ דם, סוכרת או אי-ספיקת לב. מחקר חדש בחר לבדוק סוגיה זו לעומק, תוך שימוש במאגר נתונים רפואיים רחב ומגוון של משתתפים מארצות הברית.

לצורך כך, ניתחו החוקרים נתונים מ-249,190 משתתפים בתוכנית המחקר האמריקאית  "All of Us", שכללה גברים ונשים בגיל ממוצע של 51 שנים. תקופת המעקב נמשכה כארבע שנים. המחקר כולל ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים שהותאמו לגיל, למין, לגזע, למוצא האתני ולמדד מסת גוף.

המשתתפים במחקר חולקו לשלוש קבוצות: אנשים שמעולם לא עישנו, משתמשים בלעדיים בסיגריות אלקטרוניות או בסיגריות רגילות, ומעשנים של שני הסוגים. נמצא שבקרב כלל משתתפי המחקר עישון בלעדי של סיגריות אלקטרוניות העלה ביותר מפי שניים את הסיכון למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) לעומת מי שלא השתמשו כלל במוצרי עישון. נוסף על כך, בקרב משתתפים בגילי 30–70 שנים, עישון בלעדי של סיגריות אלקטרוניות העלה את הסיכון ליתר לחץ דם ב-39% ועישון סיגריות רגילות או עישון משולב של שני הסוגים היה קשור בסיכון גבוה יותר לכלל המחלות שנבדקו.

החוקרים מסכמים כי השימוש בסיגריות אלקטרוניות אינו נטול סיכון, והוא קשור לעלייה בשיעור מחלות ריאה ויתר לחץ דם, במיוחד בקרב מבוגרים צעירים. מסקנתם היא שיש להדגיש את הסיכונים הבריאותיים גם במוצרי אידוי, ולהמשיך במאמצים להעלאת המודעות הציבורית בנוגע להשפעות המזיקות של סיגריות אלקטרוניות.

המחקר פורסם בכתב העת Nicotine & Tobacco Research ב-15 במרץ ' תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון 2025.  לתקציר באנגלית לחצו כאן.

לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון המצוין בישראל ובעולם ב-31 במאי, עורכת האגודה למלחמה בסרטן מגוון פעילויות הסברה ועולה בקמפיינים ברשתות החברתיות. במהלך כל השנה מפעילה האגודה מערך הסברה של מדריכים וסטודנטים לרפואה בבתי הספר בשיתוף משרד החינוך בנושא נזקי העישון.

====
האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כמנכ"ל האגודה מכהן משה בר חיים, כיו"ר האגודה בהתנדבות מכהן בשנים האחרונות פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר אגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר פועלים בשנים האחרונות בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. למידע נרחב על אודות שירותי התמיכה והמידע המגוונים, היכנסו לאתר האגודה למלחמה בסרטן, או התקשרו 24/7 בשיחת חינם לטלמידע שמספרו 1-800-599-995