מיליוני אנשים בעולם חולים בהפטיטיס ויראלית (דלקת נגיפית בכבד) אבל מעולם לא אובחנו או טופלו. לרגל יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס ויראלית שיצויין ב-28 ביולי, מסביר ד"ר רוני רוזן מומחה למחלות דרכי עיכול וכבד במאוחדת מחוז דרום, על סוגי הפטיטיס, דרכי הידבקות, מהם התסמינים, ובאילו מקרים היא עלולה להפוך למחלה כרונית ולגרום לסיבוכים קשים.
הפטיטיס ויראלית היא דלקת נגיפית בכבד, שהוא איבר חיוני הממלא תפקידים מרכזיים, כולל פירוק רעלים, ייצור חלבונים וסיוע בעיכול. כאשר הנגיפים פוגעים בכבד לאורך זמן, הם עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך. למרות ההתקדמות המשמעותית בחיסונים ובטיפולים, מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם ממשיכים לחיות עם הפטיטיס לא מאובחנת כשזהו מצב הניתן לשינוי.
על פי הערכות משרד הבריאות, בישראל חיים כ-15,000 נשאים של נגיף הפטיטיס C שאינם מאובחנים. זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C שאינו מאובחן ולא מטופל עלול להתפתח אצל 20%-30% מהנשאים למחלת כבד משמעותית המתבטאת בשחמת הכבד. בקרב 50% מחולי שחמת הכבד יתפתח כתוצאה מכך עם הזמן כשל בתפקוד הכבד, ומתוכם אצל 1%-4% יתפתח סרטן ראשוני של הכבד.
"הפטיטיס C יכול להימצא בגוף במשך עשרות שנים ללא שום תסמינים והחולה בה עלול להדביק אנשים מבלי להיות מודע לכך." מסביר ד"ר רוזן. "באמצעות בדיקת דם שכלולה בסל הבריאות אפשר לבדוק אם חולים במחלה, אבל לצערי הבדיקה לא מוצעת על ידי רופאי משפחה לאנשים שנמצאים בקבוצות סיכון" .
קיימים חמישה סוגים עיקריים של הפטיטיס ויראלית: A, B, C, D ו E– וכל אחד מהם שונה מבחינת מנגנון ההדבקה וההשפעה.
- הפטיטיס A – מועבר דרך מזון או מים מזוהמים. מדובר במחלה חריפה בלבד, ויש נגדה חיסון מונע יעיל.
- הפטיטיס B – מועבר באמצעות דם, מגע מיני או בלידה מהאם לילוד. הוא עלול להפוך לכרוני, ויש חיסון יעיל נגדו כחלק מהחיסוני השגרה.
- הפטיטיס C – מועבר בעיקר דרך דם נגוע בעת שימוש במחטים או בעירוי דם נגוע. אין נגדו חיסון, אך קיים טיפול אנטי-ויראלי שמביא לריפוי מלא בלמעלה מ-95% מהמקרים.
- הפטיטיס D – מדבק רק בקרב נשאים של הפטיטיס B, וניתן למנוע הדבקה על ידי חיסון נגד הפטיטיס B.
- הפטיטיס E – מועבר דרך מים מזוהמים ובדומה להפטיטיס A, שכיח בקרב נשים בהריון ובאזורים הסובלים מתברואה לקויה.
הפטיטיס ויראלית מתחילה לרוב כתסמונת שקטה שאינה גורמת לתסמינים ברורים בשלביה הראשונים, במיוחד במקרים כרוניים של הפטיטיס B ו-C. כאשר התסמינים מופיעים הם יכולים לכלול עייפות מוגברת, חום, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שתן כהה, צהבת בעור ובלחמיות העיניים,
כאבי מפרקים ואיבוד תיאבון. במקרים חמורים או מתקדמים של המחלה, ייתכנו גם ביטויים של שחמת הכבד כגון בצקות, דימום מוגבר, בלבול ומיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן).
הפטיטיס B ו-C הם הסוגים המרכזיים שעלולים להפוך למחלה כרונית ולגרום לסיבוכים קשים. גורמי הסיכון כוללים קבלת עירויי דם נגועים, שימוש משותף במחטים (בפרט בקרב משתמשים בסמים), יחסי מין לא מוגנים, קעקועים או פירסינג בתנאים לא סטריליים, וכן לידה לאם נשאית של ההפטיטיס.
"אין כמעט מחלה ויראלית בה אפשר לטפל באופן כזה יעיל כמו בהפטיטיס" C , אומר ד"ר רוזן. "חשוב לזכור לגילוי מוקדם חשוב מאין כמותו משום שבמפורש אפשר להציל חיים".
האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם פשוטות לאיתור נוגדנים ונוכחות נגיפית. כמו כן, קיימת בדיקה מהירה ולא פולשנית בשםFibroScan שאינה כרוכה בכאב, המודדת פיברוזיס (הצטלקות הכבד) וסטאטוזיס (שומניות של הכבד). בדיקה זו מסייעת לזהות חולים שנמצאים בסיכון מוגבר, לעקוב אחר התקדמות המחלה או התגובה לטיפול ולתכנן את המשך הטיפול בצורה מדויקת ומותאמת אישית.
מה ניתן לעשות בכדי למנוע הפטיטיס?
- להתחסן נגד הפטיטיס A ו-B.
- להיבדק במידה וקיימים גורמי סיכון.
- להקפיד על היגיינה אישית ויחסי מין מוגנים.
- להימנע משימוש משותף במחטים ובציוד רפואי שאינו סטרילי.
הפטיטיס ויראלית היא מחלה שניתנת למניעה, אבחון וטיפול אך דורשת מודעות. ביום הבינלאומי למודעות להפטיטיס, כל אחד מאיתנו יכול לתרום: להיבדק, להתחסן ולהפיץ מידע אודות המחלה.
