יום הסרטן הבין-לאומי (World cancer day) מצוין מדי שנה ב-4 בפברואר ביוזמת ארגון הסרטן הבין-לאומי (UICC). מטרתו לפעול להעלאת המודעות למחלות הסרטן ולדרכי מניעתן. בישראל מצוין יום זה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן החברה בארגון הסרטן הבין-לאומי לצד 170 גופי בריאות מהעולם, תוך התמקדות בתחזית נתונים, מחקרים מדעיים בתחום המזון והקשר לסרטן וכן המלצות מעודכנות לציבור.
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, במהלך שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-34,000 נשים וגברים עם סרטן, שהם כ-93 חולים חדשים מדי יום. סוגי הסרטן השכיחים בקרב גברים בישראל הם סרטן הערמונית וסרטן הריאה, ובקרב נשים, סרטן השד וסרטן המעי הגס.
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי צופה כי בשנת 2045 כ-49,200 נשים וגברים ישראלים עתידים לחלות בסרטן וכ-23,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2022 נפטרו בישראל 11,669 אנשים מסרטן כאשר סיבת המוות השכיחה ביותר בגברים הייתה סרטן הריאה, ובנשים סרטן השד. המגמות הצביעו על ירידה מובהקת בתמותה מסרטן בעשור וחצי האחרונים. בהשוואות בין-לאומיות, שיעור ההיארעות בישראל גבוה מהממוצע העולמי (מקום 40 בעולם), אולם שיעור התמותה נמוך מהממוצע העולמי (מקום 76 בעולם), מה שרומז לשימוש גבוה יחסית בגילוי מוקדם של המחלה ועל טיפול יעיל.
באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול להפחית ב-50% את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. במקביל מזכירים כי גילוי מוקדם יכול להציל חיים באמצעות בדיקות המתבצעות בחינם בקופות החולים במסגרת סל הבריאות.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "מחלת הסרטן פוגעת כמעט בכל בית בישראל ואפשר לשנות זאת! אנו יודעים ממחקרים שבאמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל בין היתר ביצוע פעילות גופנית, הימנעות מעישון ומחשיפה לעישון, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה נכונה ללא מזון אולטרה-מעובד, ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן רבים. על פי הערכות, העישון אחראי לכ-20% מכלל מקרי המוות מסרטן. בנוסף, אני קורא לציבור להמשיך ולגשת לקופת החולים ולבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן בהתאם להמלצות. גילוי מוקדם יכול להציל חיים!"
מחקר חדש בדק את הקשר בין חומרים משמרים במזון והסיכון לחלות בסרטן
חומרים משמרים מוספים למזונות ארוזים כדי להאריך את חיי המדף שלהם. למרות שזהו נוהג סטנדרטי בתעשיית המזון של ימינו, עדיין מעט ידוע על השפעתם הבריאותית ארוכת הטווח. מחקר חדש מצרפת בחן את הקשר בין צריכת חומרים משמרים לבין היארעות סרטן בקרב מבוגרים. במסגרת המחקר מילאו יותר מ-105,000 מבוגרים שאלוני צריכת מזון, ונמצא ש-99.7% מהם צורכים חומרים משמרים. במהלך מעקב ממוצע של 7.5 שנים זוהו 4,226 מקרים של סרטן.
החוקרים בדקו 17 חומרים משמרים נפוצים שנצרכו על ידי לפחות עשירית מהמשתתפים, ולא מצאו קשר מובהק בין סך צריכת כל החומרים המשמרים יחד לבין הסיכון לחלות בסרטן. לעומת זאת, צריכה גבוהה יותר של מספר חומרים משמרים מסוימים נקשרה לסיכון גבוה יותר לסרטן בהשוואה לאי צריכה או לצריכה נמוכה יותר. כך לדוגמה, אשלגן סורבט (E202) נקשר לעלייה של 14% בסיכון כללי לסרטן ולעלייה של 26% בסיכון לסרטן השד, וסולפיטים נקשרו לעלייה של 12% בסיכון כללי לסרטן. נתרן ניטריט (250E) נקשר לעלייה של 32% בסיכון לסרטן הערמונית, ואשלגן חנקתי (252E) נקשר לעלייה של 13% בסיכון כללי לסרטן ושל 22% לסרטן השד.
אמנם נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הפוטנציאליים הללו, אך כבר כעת ציינו החוקרים כי התרכובות יכולות לשנות מסלולים חיסוניים ודלקתיים, מה שעלול לגרום לדיכוי חיסוני ולכן להתפתחות סרטן. לסיכום, החוקרים מציינים כי חשוב שתוצאות אלו יעודדו יצרנים להגביל את השימוש בחומרים משמרים מיותרים וממליצים לציבור לצרוך מזון טרי ומעובד מינימלית ככל הניתן.
המחקר פורסם בכתב העת British Medical Journal, ב-7.1.2026 תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2026.
מחקר חדש בדק את הקשר בין צריכת מזון אולטרה – מעובד לבין התפתחות מחלת הסרטן
להבדיל מסקירות רבות אחרות, שיטת סיווג המזונות במחקר זה היא לפי מידת העיבוד והמטרה התעשייתית שלהם, ולא רק לפי ערכם התזונתי או קבוצת המזון שאליהם הם שייכים, והיא מחלקת את המזון לארבע קבוצות: מזון לא מעובד או מעובד מינימלית, מרכיבי בישול מעובדים, מזון מעובד ומזון אולטרה-מעובד. הסקירה כללה מחקרים שהשתתפו בהם מאות אלפי נבדקים ושבחנו את המנגנונים הביולוגיים הקשורים להרכב המזון, תוספים כימיים, מזהמים הנוצרים בתהליך העיבוד וחומרים הנודדים מאריזות הפלסטיק למזון.
מסקנות המחקר מצביעות על קשר עקבי ומשמעותי בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד לבין סיכון מוגבר לסוגי סרטן שונים, בדגש על סרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הלבלב. המנגנונים הביולוגיים שדרכם מזון אולטרה-מעובד מגביר את הסיכון לסרטן הם מנגנונים רב-מערכתיים שפועלים לרוב בסינרגיה. החוקרים מסבירים, למשל, שצריכת מזונות אולטרה-מעובדים מעודדת דלקת כרונית בדרגה נמוכה ועקה חמצונית, שהם תהליכים שמשבשים את חלוקת התאים ויוצרים סביבה שמאפשרת צמיחה של גידולים, יצירת כלי דם חדשים ויצירת גרורות. כמו כן, העיבוד התעשייתי הכבד ושילוב תוספי תזונה משנים לרעה את ההרכב של חיידקי המעי ואת אופן תפקודם, דבר שמעלה את הרגישות למחלות דלקתיות ושעלול להוביל להתפתחות של סרטן המעי הגס. לצד אלו, חשיפה למזהמים תעשייתיים שונים (כמו אקרילאמיד) וזליגה של חומרים המשבשים את המערכת ההורמונלית מהאריזות לתוך המזון גורמים לשיבושים מטבוליים, יוצרים עמידות לאינסולין וגורמים לנזקים גנטיים שמאיצים תהליכים ממאירים.
לאור ממצאים אלו, החוקרים קוראים לנקיטת צעדי מדיניות דחופים, הכוללים רגולציה מחמירה על שיווק וסימון מוצרים, קידום חינוך תזונתי למזון לא מעובד והפרדה מוחלטת של אינטרסים תאגידיים מתהליכי קביעת מדיניות בריאות הציבור.
המחקר פורסם בכתב העת Cancers ב-20 ביוני 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2026.
מחקר חדש בחן את הקשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד (UPF) לבין הסיכון להופעת נגעים טרום-סרטניים במעי הגס בקרב נשים צעירות
על רקע העלייה המדאיגה במקרי סרטן המעי הגס בגיל מוקדם בארצות הברית במקביל לעלייה בצריכת מזונות אלו בעשורים האחרונים.
לצורך כך נאספו נתונים של 29,105 אחיות מארצות הברית, שהשתתפו במחקר הבריאות של האחיות, בגיל ממוצע של 45. במהלך המחקר נאספו נתונים מבדיקות אנדוסקופיות (קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה) שהמשתתפות ביצעו בין השנים 1991 ל-2015, וצריכת המזון שלהן הוערכה באמצעות שאלונים תקופתיים מדי ארבע שנים. בממוצע, מזון אולטרה-מעובד היה כ-34.8% מסך הקלוריות היומי של המשתתפות. במהלך 24 שנות מעקב תועדו 1,189 מקרים של פוליפים טרום-סרטניים הנקראים "אדנומות קונבנציונליות" שאובחנו בקרב נשים מתחת לגיל 50. הקשר בין אדנומות קונבנציונליות לבין התפתחות סרטן המעי הגס כבר ידוע. ממצאי המחקר הראו כי נשים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון גבוה ב-45% לפתח אדנומות קונבנציונליות בהשוואה לנשים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר, ומכאן שהיו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן.
על בסיס ממצאים אלה מסכמים החוקרים כי הפחתת צריכת מזון אולטרה-מעובד עשויה להיות אסטרטגיה תזונתית יעילה למניעת התפתחות גידולים במעי הגס בגיל צעיר, במיוחד לאור נתונים נוספים המצביעים על כך שצריכת מזונות אלו בארצות הברית מתחילה כבר בגיל הרך.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי JAMA Oncology ב-13 בנובמבר 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2026.
האגודה למלחמה בסרטן משיקה את 14 הכללים המעודכנים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן:
- הימנעו משימוש בכל סוג של מוצר עישון כולל סיגריות אלקטרוניות. מחקרים הוכיחו כי עישון מקצר את תוחלת החיים בכעשר שנים, ואין כמות עישון בטוחה – אפילו עישון של סיגריה אחת ביום עלול להזיק לבריאות.
- ודאו שהבית והמכונית שלכם נקיים מעישון. הימנעו ככל הניתן מחשיפה פסיבית לעישון ולעישון "יד שלישית" (חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים ולמשטחים) במקומות העבודה, במקומות ציבוריים וברכב שלכם. חשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה את הסיכון לסרטן הריאה, התקף לב ושבץ מוחי. ילדים שהוריהם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות בדרכי הנשימה, בהצטננויות, בשיעול, באסתמה ובדלקות אוזניים.
- שמרו על משקל גוף תקין – השמנה היא גורם לסיכון לחלות בסוגי סרטים שונים.
- שלבו פעילות גופנית בשגרת היומיום והגבילו את זמן הישיבה – פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות אחרות, הוכח כי פעילות גופנית משפרת את איכות החיים, מעלה את רמת האנרגיה ומפחיתה תחושות חרדה ודיכאון – בבריאים ובחולים .
- שמרו על תפריט תזונתי מאוזן – מחקרים רבים מוכיחים כי שמירה על אכילה מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שונות. הרבו באכילת ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות כחלק מהתזונה היומית שלכם. הימנעו ממשקאות ממותקים, ומאכילת מזון אולטרה מעובד, מעושן, מטוגן ומשומר .
- הימנעו משתיית משקאות אלכוהוליים – נמצאו במחקרים ראיות מוצקות המעידות על סיכון מוגבר לחלות בסרטן כתוצאה משתיית אלכוהול, אף אם מדובר בשתייה קלה או מתונה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדגיש כי אין כמות בטוחה של צריכת אלכוהול לבריאות האדם. הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים, כגון סרטן הפה והלוע, סרטן הוושט, סרטן הכבד, סרטן המעי הגס וסרטן השד, עולה ככל שכמות האלכוהול הנצרכת עולה.
- לנשים: רצוי להניק לתקופה ארוכה ככל האפשר – מחקרים מראים כי הנקה ממושכת מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן השד, ואף עשויה להפחית את הסיכון לסרטן השחלות.
- היו חכמים בשמש – הימנעו מחשיפה ישירה לשמש בין השעות 10:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים. העדיפו שהייה בצל, הקפידו על לבוש מתאים, חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, שתייה מרובה ומריחת העור במסנן קרינה על פי ההמלצות.
- הימנעו מחשיפה לחומרים הידועים כמסרטנים במקום העבודה – הכירו את הגורמים המסרטנים במקום העבודה ובקשו מהמעסיק לדאוג שתקבלו את ההגנה הדרושה מפניהם. בזמן שימוש בחומרים מסוכנים, חשוב תמיד לפעול לפי הוראות הבטיחות ולהשתמש באמצעי הגנה מתאימים.
- הפחיתו את רמות החשיפה לגז ראדון בביתכם – בדקו אם אתם חשופים לרמות גבוהות של קרינת גז ראדון בבית והפחיתו את רמות הקרינה אם נמצאו. גם אימוץ פתרונות פשוטים כמו אוורור יכולים להפחית את החשיפה, מכיוון שאוורור החדר מונע הצטברות של גז ראדון.
- נקטו צעדים לצמצום החשיפה לזיהום אוויר – בחרו בתחבורה ציבורית, בהליכה או ברכיבה על אופניים במקום שימוש ברכב פרטי. לפעילות פנאי העדיפו מסלולי הליכה או רכיבה שקטים – רחוקים מכבישים ראשיים והומים. הקפידו לשמור על איכות אוויר נקי גם בבית, ודאו שביתכם נקי מעשן והימנעו משריפת פחם או עץ.
- ודאו שבני המשפחה מחוסנים בהתאם להמלצות משרד הבריאות: חיסון נגד צהבת מסוגB (הפטיטיס B) מפחית את הסיכון לחלות בסרטן הכבד וניתן בשגרת החיסונים לתינוקות בישראל במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית בטיפת חלב וחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר נגד סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים. בישראל הוא ניתן לבנות ולבנים בכיתה ח', ללא תשלום, כחלק מתוכנית החיסונים בבתי הספר.
- לנשים: הגבילו צריכת תחליפי הורמונים (HRT) לפרק הזמן הקצר ביותר – נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי לטיפול בתסמיני גיל המעבר, במיוחד כזה שמשלב אסטרוגן ופרוגסטרון, נמצאות בסיכון מעט גבוה יותר לחלות בסרטן השד, והסיכון עולה עם משך השימוש. מומלץ לכל אישה השוקלת טיפול זה להתייעץ עם הרופא/ה לגבי יתרונות הטיפול וחסרונותיו ולדון לגבי חלופות אפשריות.
- הקפידו לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן על פי ההמלצות: אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי. לאנשים בסיכון גבוה חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי סוג הבדיקות ותדירותן.
תמונת אילוסטרציה -האגודה למלחמה בסרטן.
סרטן השד
- מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. בדיקה זו נחשבת היום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהותו במישוש.
- מגיל 45 עד 49 נשים יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגילים אלה. אם הן מחליטות לבצע את הבדיקה, היא תיעשה דרך קופות החולים.
- על כל אישה בכל גיל להכיר את שדיה, כך שתוכל לאתר כל שינוי או גוש ולפנות בהקדם לרופא מומחה. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא/ה המומחה בבדיקת שד. יש לציין כי בדיקה ידנית לא הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן השד.
בדיקה לגילוי נשאות למוטציה בגנים BRCA:
- מומלץ לנשים ממוצא אשכנזי (גם מוצא חלקי) ולנשים ממוצא אתיופי לבצע בקופת החולים, ללא תשלום, בדיקת דם פשוטה לאיתור נשאות למוטציה בגנים BRCA1/2 . ניתן לבצע את הבדיקה מגיל 25.
- נשאיות מוטציה נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלה. איתור המוטציה בגיל צעיר מאפשר התחלת מעקב ומניעה אשר נמצאו יעילים בהפחתת הסיכון לחלות וגילוי מוקדם של התחלואה.
נשים בסיכון גבוה:
- לנשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם או אחות) שחלתה בסרטן השד, מומלץ להתחיל בממוגרפיה שנתית כבר מגיל 40, ולעיתים מוקדם יותר בהמלצת רופא, על פי הגיל בו התגלתה המחלה במשפחה.
- לנשאיות מוטציות BRCA1/2 ולנשים בסיכון גנטי, מומלצת בדיקת ממוגרפיה ואולטרה-סאונד שד אחת לשנה לפחות מגיל 30, MRI שד אחת לשנה מגיל 25, ובדיקה אצל כירורג שד. ייתכן שיתווספו בדיקות נוספות, לפי הצורך וההמלצות הגנטיות.
סרטן המעי הגס
- לגברים ולנשים בסיכון רגיל מומלצת בדיקת דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד 74.
- לגברים ולנשים בסיכון גבוה, שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, ילד) שחלה בסרטן המעי הגס או שהוא בעל תסמונות מעי שונות – מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה, מעקב קבוע והתייעצות רפואית לגבי תדירות הבדיקות לאבחון מוקדם המתאימות להם, ולפי הצורך פנייה לייעוץ גנטי.
סרטן צוואר הרחם
- לנשים בגיל 54-25 מומלץ לבצע משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. לנשים בגיל 65-55 מומלץ לבצע משטח צוואר הרחם אחת לחמש שנים. מעל גיל 65 בדיקה אחת למי שלא נבדקה ב-10 השנים האחרונות.
סרטן הריאה
- למעשנים "כבדים" בעבר או בהווה מעל גיל 50 מומלץ לבצע פעם בשנה בדיקת CT במינון קרינה נמוך. בדיקה זו היא בדיקת דימות פשוטה אשר נמצאה יעילה בגילוי גידולים קטנים בריאה בשלב מוקדם של התפתחותם, עוד לפני שהם גורמים לשינוי בהרגשה ולתסמינים.
- משנת 2025 הבדיקה כלולה בסל הבריאות לגילי 64–75 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה ומעלה, למעשנים בהווה ולאלו שהפסיקו לעשן למשך זמן הנמוך מ-15 שנים.
14 הכללים של הקהילה האירופית למניעה ואבחון מוקדם של סרטן (European Code Against Cancer), מבוססים ומעודכנים על ידי רשות חקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וקואליציית האגודות האירופיות למלחמה בסרטן (ECL).
למידע נוסף: https://www.cancer.org.il/articles/6402/
תוכנית שיקום אונקולוגי לטיפול במחלימים
לאחרונה הקימה האגודה למלחמה בסרטן תוכנית חדשה לשיקום אונקולוגי, המהווה פריצת דרך לטיפול במחלימים. התוכנית החלה לפעול לאחר תקופת פיילוט ומבוססת על תוכנית שהוגשה למשרד הבריאות מטעם המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות. כיום, הודות לגילוי המוקדם, יותר ויותר אנשים מחלימים מסרטן, אך עבורם סיום הטיפולים האונקולוגיים אינו סוף המאבק במחלה. מחקרים מראים כי מחלימים רבים חווים קשיים המעכבים את חזרתם לתפקוד מלא. חלקם מתמודדים עם תשישות כרונית, אובדן מסת שריר וטווחי תנועה בגפיים, קשיים קוגניטיביים, הפרעות שינה, מצב תזונתי לא מאוזן, בעיות במערכת העיכול, ירידה בתפקוד המיני, תסמיני דיכאון וחרדה, קשיים חברתיים ותעסוקתיים ותופעות נוספות. תוכנית השיקום כוללת, בין היתר, מפגשי פעילות גופנית מותאמת בהדרכת פיזיותרפיסטית שיקומית מומחית, נמשכת שלושה חודשים (12 שבועות), סך הכול 24 מפגשים בני 50 דקות פעמיים בשבוע בגבעתיים, נתניה ובאר שבע. בנוסף מוצעים למשתתפים: ייעוץ של תזונאית אונקולוגית, מפגשי תמיכה רגשית, קבוצתיים או אישיים, ייעוץ מיני אישי של מטפלת במיניות וייעוץ בתחום ריפוי בעיסוק. להצטרפות יש לפנות למחלקת שיקום ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן בטלפון 03-5721678 או בדוא"ל: [email protected]
בסקר שנערך אשתקד ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, בנושא עמדות הציבור בישראל ביחס לבריאותם מאז 7 באוקטובר, עלו הממצאים הבאים:
- כ-62% דיווחו כי לא חל שינוי בגישתם ביחס לבריאות, ואילו 24% מייחסים יותר חשיבות לשמירה על אורח חיים בריא מאז המלחמה.
- במחוז הצפון אחד מכל חמישה דיווחו כי שמירה על אורח חיים בריא פחות חשובה עבורם מאז תחילת המלחמה, זאת לעומת כ-9-6% מתושבי מחוז תל אביב, מרכז ודרום.
- כ-6% ציינו כי המציאות החדשה גרמה להם לראות את המחלה בפרופורציות שונות, מעט יותר בקרב גילי 55 ומעלה (16-12%). 6% ציינו כי המצב הנוכחי העצים את החשש מהמחלה.
- עוד נבדק בסקר אם מאז המלחמה חל שינוי בגישה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן. מהתוצאות עולה כי 4% אמרו שהנושא פחות קריטי עבורם, 13% השיבו שהם מייחסים חשיבות גדולה יותר לבדיקות כאלה, ורוב הציבור – 77% – אמרו שלא חל שינוי בגישתם. בסוגיית הגילוי המוקדם כמעט לא היו הבדלים בין אזורי הארץ השונים, לרבות בין המרכז לפריפריה, דבר אשר מצביע על כך שרוב הציבור בארץ מבין את חשיבות הנושא ולא שינה את גישתו בעקבות המלחמה.
הסקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור, באמצעותIpsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל בקרב 505 גברים ונשים בני 18 ומעלה במהלך ינואר 2025.
האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כמנכ"ל האגודה מכהן משה בר חיים, כיו"ר האגודה בהתנדבות מכהן פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר האגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר חברים בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' יוסי ירדן, פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות בנושא גילוי מוקדם של מחלות הסרטן השונות, לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה בשיחת חינם לטלפון שמספרו 1800-599-995 או לגלוש לאתר האינטרנט בכתובת הבאה: www.cancer.org.il
