חוקרים ממכללת עזריאלי להנדסה והאוניברסיטה העברית פיתחו מודל מהפכני המדמה את רירית הרחם בהתאם לכל אשה ובכך יתאפשר להגביר סיכויי השרשת עוברים בטיפולי הפוריות
האם העתיד של טיפולי הפוריות כבר כאן? חוקרים ישראלים הצליחו ליצור מודל תלת־ממדי ראשון מסוגו שמדמה את רירית הרחם האנושית – צעד שעשוי לשנות את הדרך בה מתמודדים עם כישלונות בטיפולי הפריה. בעזרת הדפסה ביולוגית מתקדמת, הצליחו המדענים לשחזר במעבדה את התנאים המדויקים להשרשת עובר, מה שפותח דלת למחקר פורץ דרך ולפיתוח טיפולים מותאמים אישית לנשים שחוו אכזבות חוזרות.
צוות החוקרים בהובלת ד"ר טלי תבור ראם ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ופרופ' ראובן רייך מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר ליאורה קטן וארז אשר’ התמקד במחקר באתגר משמעותי ברפואה הרבייתית: כישלון בהשרשת עוברים, הנגרם ברוב המקרים עקב בעיות בקבלה של הרחם. כיום נדרשות בממוצע 3-4 העברות עוברים כדי להגיע לסיכויי קליטה של 90 אחוזים, והכישלון טמון לעיתים ברחם עצמו ולא בעובר ולכן צוות החוקרים התמקד בסוגיה זו.
משמעות המחקר הוא שבזכות מודל ההדפסה התלת מימדי, ניתן יהיה לבצע מחקרים מעמיקים יותר על בעיות פוריות ולפתח בעתיד הקרוב טיפולים אישיים לנשים שחוות כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה, מה שבהכרח יגביר את סיכוייהן להכנס להריון.
ד"ר טלי תבור ראם, ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ומובילת המחקר: "לאורך השנים תחום המחקר הנשי בכלל ותחום הפוריות בפרט נזנח. הבעיה העיקרית בטיפולי הפוריות היא שלכולן פרוטוקול זהה למעט התאמות ספציפיות. הטיפולים של היום המבוססים על פרוטוקול גנרי לא לוקחים בחשבון את רמת המוכנות של הרירית הספציפית של האשה מה שמוביל לכשלונות ולמפח נפש, סבל וגם בזבוז כסף. מטרת המחקר שלנו היתה למצוא את הדרך להתאים לכל אשה את הטיפול הספציפי עבורה ולמצוא את "חלון ההשרשה" המתאים ביותר ובכך להעלות את סיכויי קליטת העובר".
"במהלך המחקר גידלנו תאים בשתי שכבות כמו שבנויה הרירית – שכבת תאים תומכת ושכבת תאים שאמורה להיצמד לעובר והשתמשנו במדפסת תלת מימד כדי לחקות את שלב ההשרשה. המחקר הזה יאפשר בעתיד למקסם את שלב השרשת העובר לרחם ולשפר את סיכויי הקליטה שלו ברחם בהתאם למוכנות הרירית", הוסיפה ד"ר תבור ראם.
המחקר הוא תוצר של שיתוף פעולה בין בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית והנדסה פרמצבטית במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים.
