מאת: רודניקי יואב, פסיכולוג קליני – מנהל מרפאת ברה"ן ילדים ונוער, מחוז מרכז קופ"ח מאוחדת
בעת כתיבת טור זה, אנחנו בעיצומו של השבוע הראשון של המלחמה מול איראן. הפעם מדובר על מלחמה שונה מזו שהתרגלנו עליה, העוצמות של הפגיעות הן בסדרי גודל אחרים לגמרי, העקביות של הפגיעות בעורף מפחידה וההשפעה על ההתנהלות שלנו – מהותית הרבה יותר.
לפני שנבין מה קורה איתנו עכשיו, נלך אחורה צעד אחד. עצם זה שאנו מתקרבים לציון שנתיים ימים בהן המדינה נמצאת במלחמה הוא דבר שלא מובן מאליו. כולנו נדרשנו לתעצומות נפש אדירות על מנת שנוכל להמשיך ולהתמודד. ואכן רוב מקומות העבודה חזרו לשיגרה, מסגרות החינוך פתוחות, אנשים טסו לחו"ל להתאוורר, מרכזי בילוי חדשים נפתחו ועוד. אולם היה לכך מחיר. מחיר שרובו היה סמוי מן העין; הדבר "חייב" הקהיית הרגש; התרגלנו ל"הותר לפרסום", התרגלנו שיש חטופים שטרם שוחררו, התרגלנו שחלקנו ואנשים רבים סביבנו "נעלמים" לעוד סבב של מילואים.
ההתרגלות הזו למרות מחירה הקשה, במידה מסוימת היתה חייבת להתרחש (כל עוד המלחמה נמשכת). אחרת לא היינו יכולים להמשיך ולתפקד. הרגש היה מציף אותנו והתפקוד היה נפגע.
אז למה המלחמה עם איראן כל כך שונה? הפעם נראה כי העוצמות מולם אנו מתמודדים, בלי קשר להצלחות של צה"ל וגורמי הבטחון האחרים לשמור עלינו, גבוהות בהרבה מאלו שנתקלנו עד עכשיו; מספר הנפגעים הגבוה, הנזקים לרכוש, המראות הקשים ועוד. כל אלה מעלים אצלנו סף החרדה והמתח בו אנו נמצאים.
לצד זאת, יש עוד הבט עליו כולנו מדברים בבוקר אבל "שוכחים" ממנו בלילה – הפגיעה בשינה. ההתרעות המוקדמות לשיגור טילים, המתח שהולך ומצטבר עד לאזעקה עצמה, ה"בומים" החזקים שנשמעים היטב, הזמן שעובר עד קבלת ההודעה שאפשר לצאת מהמרחב המוגן – כל אלה פוגעים ברצף ובאיכות השינה.
כיצד פגיעה בשינה משפיעה על חיינו? לא צריך לקרוא מחקרים בנושא כדי להרגיש את השפעות המחסור בשינה על התפקוד היום יומי. אנו מתוחים יותר, קצרי רוח, יכולת הריכוז שלנו נפגעת, אנו אפופים בתחושות לא נעימות, הכל נשמע/נראה/מרגיש מעצבן ולא נוח ועוד ועוד.
מחקרי השינה מראים לנו כי ההשפעות של מחסור בשינה משתנה מאדם לאדם. לכן, יתכן כי מישהו אשר עבר את אותו לילה נוראי כמונו, יראה "כאילו" הכל בסדר אצלו, ואילו אנחנו נרגיש סחוטים, וחסרי כוחות. המחקר מראה כי כבר אחרי לילה אחד (בלבד) בו נפגעת השינה, היכולת שלנו למקד ריכוז תפגע, נתקשה להתמיד במשימות רוטיניות משעממות, ונגלה קוצר רוח כלפי תגובות של אחרים. אולם אם זה רק לילה אחד, לגוף תהיה היכולת "למלא את מאגרי" השינה במהירות גבוהה יחסית. אחרי שתי לילות ויותר ההשפעות עלינו ילכו ויצטברו. נתחיל להרגיש את ההשפעה גם על הפן הפסיכולוגי; נרגיש רע עם עצמנו, נכעס על אחרים, ונתקשה לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו לחשב סכום של מספרים, או לזכור מה המשימות שעוד ממתינות לנו. אולם זה לא הדבר היחיד; ככל שאנו צוברים עוד לילות עם שינה טרופה, היכולת "למלא את מאגר השינה" תלך ותפגע וכבר לא נוכל להסתפק בתוספת של שעת שינה. השיפור ידרוש כי נצליח לישון כראוי ימים רבים או אפילו שבועות עד אשר ההרגשה הכללית תשתפר, ותחזור אלינו תחושת החיוניות.
אז מה ניתן לעשות? הרי אנו לא באמת יכולים לשלוט על תזמון הטילים… זו נקודה חשובה מאד. אומנם אין לנו שליטה על מהלך המלחמה אבל יש לנו שליטה על ההתנהלות הפרטית שלנו. עצם ההבנה של ההשפעות האפשריות בשינה עלינו חשובה מאד. לדוגמה, חלק גדול מהשיגורים נעשה בשעות הלילה המאוחרות, לכן אם נלך לישון חצי שעה לפני הזמן "הרגיל" שלנו, אנו מגדילים את הסיכוי שנרוויח חצי שעה של שינה איכותית. אנו יכולים להתכונן בצורה מודעת יותר לתהליך השינה ולהתחיל אותו מוקדם ובצורה יעילה יותר. לדוגמה, כיבוי הטלוויזיה שעתים לפני הכניסה למיטה ולא רק ברגע האחרון, לקבוע לעצמנו זמן של שיטוט בנייד ואחריו לשים אותו בצד (לא לכבות אותו – הוא כלי חשוב וחיוני). אפשר לשנות את הזמן בו אנו מתקלחים – פעולה שיוצרת עוררות אצל חלקנו, או מרדימה אצל אחרים. לדאוג לאכול ארוחה קלה יחסית בערב על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול. לוותר או לפחות לצמצם בצורה ניכרת על האלכוהול, העישון (למיניו) בתקופה זו. אלה חומרים שנותנים תחושה של הרדמות אבל בעצם עלולים להגביר את המתח בו אנו נמצאים ולפגוע בתהליך השינה.
לסיכום, חשוב לזכור אנו לא בתקופה רגילה, לכן חשוב לשים לב לדברים שאנו לא רגילים אליהם. תשומת לב זו, בליווי של שינויים, אפילו קטנים, אבל כאלה שנוכל להקפיד לעשות יום אחרי יום (לרוב לא נראה השפעות מיידיות אלא השפעות מצטברות), יתרמו לנו ולסובבים אותנו לעבור תקופה זו בצורה טובה יותר.
