ב29.8 בשעה 18:00 יתקיים פאנל מקוון בנוכחות בני משפחה של אנשים, המתמודדים עם פגיעה נפשית, עם אתי בן ששון, חגית רצון ומירה גרוס, שהוכשרו לסייע למשפחות מתמודדים ויספרו את סיפורם האישי לצד תהליכי החלמה שונים.
בפאנל בנושא החלמה במשפחה שיתקיים בשבוע הבא, יציגו בני משפחה בעלי ידע מניסיון אישי את עולמם וסיפורם:
אתי בן ששון בת 65 מראשל"צ , אמא ל-3 בנות. אל מרכז יה"ל הגיעה לפני עשור, דרך המלווה של הבת שלה. אתי זוכרת, שבאותה תקופה בתה והיא התרחקו אחת מהשנייה, ובעקבות זאת המלווה אמרה לה שהבת מעדיפה לא לערב אותה, שהיא לא יכולה לסייע לאתי, והפנתה אותה למרכז יה"ל לתמיכה. במהלך קבלת השירות אתי התנדבה כפעילה בוועד המשפחות של המרכז, והנחתה ביחד עם אשת מקצוע קורס קש"ת – אותו היא עברה כמשתתפת במרכז לפני. לפני 5 שנים אתי קיבלה הצעת עבודה מעמותת "איכות בשיקום", המפעילה את מרכזי יה"ל – לעבוד במרכז כבת משפחה בעלת ידע מניסיון. בתפקיד זה אתי מלווה בני משפחה מתוך הניסיון, הידע והכלים שצברה בהתמודדות של כ-30 שנה. אתי מעידה על עצמה כמי שמתפתחת וצומחת כל הזמן. השינוי ,שחל אצלה, אף משפיע על הבת שלה , ההתקדמות שלה היא גם ההתקדמות של בתה-הן עוברות תהליך "יד ביד" לצד המחלה וזה, כמובן,משפיע על כל המשפחה.
חגית רצון היא פנסיונרית, אם לשלושה, מקדימה. בנה האמצעי, בן 33, תושב חדרה, מתמודד עם סכיזופרניה ואספרגר. במהלך 14 השנים בהם הוא מתמודד נפש, הצליח בנה להשלים בגרות, לסיים קורס קידום ובניית אתרים, קורס צרכנים נותני שרות ובקרת תוכנה. חגית כיום מסייעת למשפחות אחרות של מתמודדים ועובדת כבת משפחה, בעלת ידע מניסיון, ביה"ל חדרה.
הסיפור של חגית ובנה החל, כשבנה התאשפז לראשונה בגיל 19 במצב פסיכוטי. חגית דאגה מאד ולאחר לבטים רבים פנו, בהסכמתו, למיון הפסיכיאטרי במחשבה שיתנו לו תרופה שתפתור את הבעיה שיש לו ווהם יחזרו הביתה לחייהם הרגילים. היום היא יודעת שהם לא הבינו שחייהם עומדים להשתנות. לאחר שבועות של אשפוז חל שינוי במצבו של הבן. מאדם מטופח, ערני ושנון לבחור מוזנח, אפאטי, מתהלך בכבדות ועיניו כבויות. כל ניסיונותיה לדבר איתו בנועם ולהגיע להגיון שלו, על מנת שיתעשת לא עזרו. הוא היה אטום ואדיש ולא הגיב. מיום ליום הדאגה, החרדה והכעס שלה עליו הלכו וגברו והיה לה קשה לקבל את העובדה שהוא לא מתעשת ולוקח את עצמו בידיים.
שנה וחצי עברו, במהלכן בנה התאשפז והשתחרר לשבוע-שבועיים ולעיתים רק למספר ימים וחוזר להתאשפז, וכך שוב ושוב. המדריך של בנה בהוסטל סיפר לה על קורס ששמו קש"ת שמיועד לבני משפחות ומלמד אותם את גישת הטיפול "תקשורת קוגניטיבית". בקורס פגשה חגית משפחות כמוה ולראשונה סיפרו לה על קיומם של מרכזימשפחות. חגית למדה ויישמה תוך התאמות לצרכים ולאורח החיים שלה. היא המשיכה ללימודי תעודה מקצועיים והצטרפה לקבוצת תמיכה ולקבוצת מתנדבים בוועד משפחות פעילות במרכז והחלה לזום ולהנחות את הפעילויות למשפחות.
בהמשך הצטרפה לקורס והפכה למתנדבת בקו שנתן ייעוץ, תמיכה והקשבה למשפחות ומתמודדים שפנו לקו מכל רחבי הארץ. המרכז הפיג את תחושת הבדידות ונתן לה חוזקות להתמודד עם המצב.
"אני חושבת שהמשבר הנפשי שעבר בני הפך אותנו לאנשים יותר טובים, מכילים ורגישים יותר לזולת. אני רואה בעשייה שלי שליחות חיים והמשפחות תופסות בליבי מקום מיוחד".
מירה גרוס, בת 54, מאשדוד. היא בת משפחה מומחית שעובדת ביה"ל אשדוד. מירה היא אם לשלושה, שהבכור מביניהם גיא, ספר בעל מספרה משגשגת וחיים מלאים ומוצלחים. לפני 9 שנים נפטר בעלה של מירה מדום לב במפתיע. גיא הושפע מהמוות ומאוחר יותר , בגיל 27, התפרצה אצלו פוסט טראומה שהתגלתה כסכיזופרניה.
גיא אושפז בכפיה ושהה 4 חודשים בביה"ח הפסיכיאטרי לאבחון מצבו כמתמודד עם סכיזופרניה. מירה הבינה שעליה לרכוש כלים לעזור לו כשישוב לביתה וקבלה המלצה להגיע למרכז יה"ל. מירה נרשמה למרכז יה"ל באשדוד והצטרפה ל15 מפגשי הורים קבוצתיים. המפגשים הקנו לה ביטחון וכלים שסייעו לה לטפל בבנה, שהשתחרר מביה"ח. לצד התמיכה בבנה, היא החלה להתנדב בוועד המשפחות. מירה עסקה בעבר בייעוץ והעצמת נשים , לכן באופן טבעי המשיכה לסייע בתחום שהכירה מקרוב, כולל הקשיים והאתגרים שעומדים בפני בני המשפחה.
לדבריה: "אני עושה את העבודה ממקום של שליחות, עשייה משמעותית שנועדה להאיר את הדרך של בני המשפחה שמטפלים במתמודד במחלת נפש". באחד המקרים מירה סייעה לאם למשפחה מרובת ילדים שהתקשתה להתמודד כשאחת מבנותיה המתמודדת עם מחלת הנפש צרכה סמים. מירה ועו"ס נפגשו עם האם והבת מספר פעמים ובתום 3 שבועות הבת עברה להוסטל וקבלה סיוע מסל השיקום.
מרכזי יה"ל שמים דגש על מקומה המרכזי של המשפחה בתהליך השיקום, בעבודה משותפת ושיתופית הכוללת את המתמודד, המשפחה וגורמי הטיפול והשיקום, ברוח גישת ההחלמה בבריאות הנפש. בבסיס תפיסת מרכזי יה"ל, האמונה ביכולתה של המשפחה לבסס את חייה – לשקם את רצף החיים האישיים והמשפחתיים לצד ההתמודדות עם המחלה, למצוא חוסן, משמעות והגשמה. המרכז מספק סביבה מכבדת, זמינה ומחבקת לבני המשפחה ופועל תוך התחדשות ויצירתיות ושותפות בתהליכי שינוי והתפתחות במרחב הטיפול והשיקום הפסיכיאטרי.
לפניה למרכזי יה"ל מענה טלפוני ארצי- 03-9559596
