אחת הסיבות המרכזיות לכך קשורה לחשיפה המוגברת למסכים ולשעות הרבות בהן בני הנוער חיים במציאות דיגיטלית בחופשת הקיץ וקיים קושי אמיתי בשליטה על התכנים והמסרים אליהם הם חשופים.
מאת: יואב לרון, פסיכולוג קליני מדריך, מנהל היחידה להפרעות אכילה – תרדיון כללית מחוז חיפה וגליל מערבי.
מגיפת הקורונה הביאה איתה עלייה דרמטית במספר המתבגרים והמתבגרות שסובלים מהפרעות אכילה. הנתונים בישראל ובעולם המערבי מצביעים על זינוק של כ- 100-150% בכמות המתבגרים שפונים למרפאות ולמחלקות האישפוז שמתמחות בהפרעות אכילה. הסיבות לעלייה זו הן רבות ומגוונות, למשל: בידוד חברתי, עלייה במפלס הלחץ והמתח, שיבוש השיגרה, השגת תחושת השליטה באמצעות הפרעת האכילה, וחשיפה מוגברת למסכים.
אמנם מגיפת הקורונה כבר לא מנהלת את חיינו, אבל כמות הפניות למרפאות להפרעות אכילה נותרה גבוהה מאוד וקיימות רשימות המתנה לכל המרפאות ומחלקות האישפוז ברחבי הארץ. אחת הסיבות המרכזיות לכך קשורה לחשיפה המוגברת למסכים שהתגברה בזמן הקורונה ולעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים גם בהווה, מה שמציב בפני מתבגרים וההורים שלהם אתגרים מורכבים, במיוחד עם יציאת המתבגרים אל חופשת הקיץ.
ככל שזמן המסך של בני הנוער גובר, כך גם גדלה החשיפה שלה לייצוגי גוף שאינם מייצגים נאמנה את המציאות. חשוב לציין כי ההפרעה מוכרת בקרב שני המינים, יחד עם זאת אצל נערות התופעה שכיחה הרבה יותר ולכן בדוגמא זו אתייחס לכך. בעולם הדיגיטלי (טלויזיה, קולנוע, טיקטוק וכדומה) יש מעט מתבגרות ונשים בעלות מבנה גוף רגיל, ממוצע, ובטח לא מבנה גוף מלא וגדול. מגישות החדשות, שחקניות ראשיות בסדרות וכוכבניות רשת יהיו כמעט בלי יוצא מן הכלל בעלות מבנה גוף רזה. באופן הזה צפייה מרובה במסכים מהווה סוג של שטיפת מוח שמקבעת בנפשם את המודל הפנימי שרזה הוא יפה ושכל מבנה גוף אחר הינו חריג ולא מתאים.
חשוב לציין שבגיל ההתבגרות נפשם של המתבגרים נמצאת גם כך בתקופה רגישה, תקופה בה המשימה ההתפתחותית המרכזית שלהם היא גיבוש האישיות, תקופה בה מתרחשים הרבה שינויים פנימיים וחיצוניים והם חווים חוסר יציבות רגשית ונפשית. בשל כל אלה ועוד, מדובר בתקופה רגישה במיוחד להתמודדות עם לחצים סביבתיים ותרבותיים, וקשה במיוחד לעמידה מול מסרים חברתיים שמכתיבים איך לכאורה אמור להראות גוף נשי.
חשוב במיוחד לחדד את התפקיד של ההורים כשאנו בפתחו של החופש הגדול. בגילאים הצעירים ובראשית גיל ההתבגרות בהחלט מומלץ לצמצם את זמן המסך של הילדים ולפקח על התכנים שנצפים. ככל שהילדים מתבגרים כדאי להתחיל לתווך להם את המסרים הסמויים שנמצאים בתוך התכנים הדיגיטלים. כך למשל שווה להסב את תשומת ליבם לכך שכמעט כל הדמויות הנשיות על המסך הן רזות בניגוד למצב באוכלוסיה הכללית. כדאי לעורר את סקרנותם בנוגע לסיבות שבגללן זה כך. כמעט כל צפייה משותפת איתם בטיקטוק או במהדורת החדשות, או בסדרה המועדפת עליהן, יכולה להוות קרקע מתאימה להצפת דיון שכזה.
הסיבות להופעתן של הפרעות אכילה הן רבות ומגוונות, ובשל קוצר היריעה בסקירה זו נגענו רק בהיבט אחד שתורם לכך. בכל מקרה ישנה חשיבות מכרעת לאיבחון מוקדם של ההפרעה ולפנייה לגורמי המקצוע המתאימים. התערבות טיפולית מוקדמת מונעת פגיעות בלתי הפיכות, ומפחיתה סיכון להתפתחות מחלה כרונית וסכנת תמותה.
במידה ומתעורר ספק בנוגע להתפתחות של הפרעת אכילה ונדמה שמזהים סימנים מחשידים לקיומה (למשל: ספירת קלוריות, דיאטה נוקשה, שקילות מרובות, החבאת מזון, הכחשת רעב, התעמלות כפייתית, סירוב לאכול בחברת בני משפחה או חברים) חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע שמתמחה בהפרעות אכילה ולקבל חוות דעת. במידת הצורך יש לפנות ללא דיחוי לאחת המרפאות להפרעות אכילה שפועלות ברחבי הארץ.
