מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, העלה ממצאים לפיהם במדינות ארה”ב שהתירו שימוש רפואי בקנאביס (32 מדינות בעת פרסום המחקר) נרשמה ירידה ניכרת בממוצע השנתי בכמות משככי הכאבים האופיואידים שנרשמו לחולים על ידי מנתחים אורתופדים. ממצאי המחקר מראים כי מדובר בירידה בשיעור ממוצע של 19.7% בהשוואה לירידה ממוצעת של 1.7% בלבד במדינות ארה”ב בהן קנאביס רפואי עדיין אסור בחוק. תוצאות המחקר פורסמו בירחון של האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדים (American Academy of Orthopaedic Surgeons) זאת כיוון שהחוקרים בחנו רק מרשמי משככי כאבים אופיואידים שניתנו על ידי מנתחים אורתופדים, שהם אחת מקבוצות הרופאים העיקריות בהיבט של כמות מרשמי האופיואידים בארה”ב.
“השימוש לרעה באופיואידים והמספר הרב של המרשמים שניתנים עבורם עדיין מהווים בעיה לאומית משמעותית”, כתבו החוקרים בפתיח המחקר, לצורך בתיאור מטרת היסוד של הבחינה הסטטיסטית. מטרת המחקר, כך לדברי החוקרים, הייתה לבחון האם יש קשר בין שימוש בקנאביס רפואי לבין שינוי בכמות משככי הכאבים הכללית שנצרכת על ידי הציבור הרחב, בעזרת מדגם של כמות המרשמים שמנפיקים מנתחים אורתופדיים. ההשערה הסבירה שגיבשו החוקרים, על בסיס ממצאים של מחקרים דומים שנערכו בארה"ב בתחומים של כאב ופסיכיאטריה, הייתה כי שימוש בקנאביס רפואי, כיוון שהוא נפוץ בקרב חולים בתחום האורתופדיה, יהיה בעל השפעה ניכרת ומדידה על השימוש הציבורי במשככי כאבים אופיואידים.
"קנבינואידים מספקים למטופלים אורתופדים אלטרנטיבה למשככי כאבים אופיואידים ב-32 מדינות ארה”ב שאישרו שימוש רפואי בהם,” כתבו החוקרים בפתיח המחקר. “לכן, במחקר זה בדקנו כיצד השתנתה כמות המרשמים לאופיואידים שניתנה להם בין השנים 2013-2017 במדינות בהן ישנה חקיקת קנאביס רפואי, בהשוואה לאלו שאין בהן”.
הממצאים: 20% פחות משככי כאבים במדינות עם קנאביס רפואי
חישוב המנות היומיות של תרופות אופיואידיות שצרכו מטופלים בכל מדינה לאורך תקופת המחקר, הוא היסוד של המחקר הסטטיסטי. כמות התרופה שמוגדרת במחקר בתור ‘מנה יומית’ היא כמות אותה חישבו החוקרים באופן פרטני לכל מטופל, בהתאם למרשם שניתן לו על ידי הרופא או המנתח האורתופדי. למשל, אם המטופל לוקח 2 כדורים ביום והוא קיבל מרשם עבור 40 כדורים בסך הכל, כמות המנות היומיות שנצברה לחישוב הכללי במחקר היא 20 מנות יומיות של תרופה.
ממצאי המחקר מראים תמונה ברורה לפיה בכל המדינות בהן הייתה למטופלים גישה חוקית חופשית לקנאביס רפואי, נרשמה ירידה שנתית ממוצעת של 144,000 מנות יומיות של משככי כאבים אופיואידים שונים. ירידה זו מתורגמת לכדי שיעור ירידה ממוצע של 19.7%. באותה התקופה בה נמדד שינוי קיצוני זה, נמדד שיעור מזערי בלבד במדינות שטרם אישרו למטופלים טיפול בקנאביס רפואי בעזרת חקיקה מתאימה, בשיעור של 1.7%. לטענת החוקרים לא ניתן לבסס לירידה זו משמעות סטטיסטית ברורה אך היא מהווה מקור השוואה מצוין לירידה שחלה במדינות הקנאביס הרפואי. יותר מהכל, נתונים אלה מראים כי המטופלים עצמם נוטים לבחור בטיפול בקנאביס כאשר הוא זמין, במקום טיפול במשככי כאבים אופיואידים.
בעת ניתוח הנתונים כללו החוקרים התחשבות לא רק במצב החקיקה במדינות השונות אלא גם במצב בפועל של שוק הקנאביס הרפואי הפועל בהן. למשל, במדינות שאישרו חקיקת קנאביס רפואי אך לא נפתחו בהן חנויות בפועל, לא חל שינוי מובהק בכמות מרשמי האופיואידים, בדומה למה שקרה במדינות בהן השימוש בקנאביס רפואי עדיין אסור. החוקרים ציינו כי ניכר מהנתונים כי הירידה בכמות מרשמי האופיואידים חלה רק במדינות בהן מטופלים יכלו לרכוש קנאביס רפואי בחנויות.
“התוצאות האלו תואמות את אלו של כמה מחקרים קודמים שהראו כי במדינות שאישרו קנאביס רפואי הייתה ירידה בשיעור המרשמים לאופיואידים, כמו גם בשיעור התמותה כתוצאה משימוש בהם”, ציינו החוקרים בשלב סיכום המחקר. “מגמות הירידה שנמצאו במחקר שלנו עשויות לנבוע מהעלייה בזמינות של משככי כאבים אלטרנטיביים שאינם אופיואידים, כמו קנאביס”
