מה טומנת בחובה שנת 2025 עבור הנכים? לאחרונה התפרסם כי בתחילת השנה האזרחית המתקרבת, משרד האוצר מתעתד להעלות את דמי הבריאות החודשיים שמשלמים נכים שאינם עובדים. בנוסף, צפויים להתייקר גם דמי הביטוח הלאומי שמשלמים נכים (שאינם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי). גזירות אלה אינן היחידות שעתידות להיות מושתות על בעלי הנכות בישראל, זאת לאחר שהתוודענו שהאוצר מתכוון גם להקפיא את קצבאות הנכות ב-2025. אם הגזירות הכלכליות אינן מספיקות, ישראלים רבים העשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית אינם מקבלים אותה מלכתחילה. הבה ננסה להבין מדוע ומה ניתן לעשות בנידון.
על הנייר, הליך קבלת קצבת נכות כללית נראה ונשמע לא מורכב במיוחד. אך בפועל, מבוטחים רבים מתלוננים על קשיים עמם הם מתמודדים תוך כדי ההליך, וזאת בשל הנהלים הרבים והבירוקרטיה הכבדה בביטוח לאומי. ישראלים רבים, גם כאלה שאינם בעלי מוגבלויות, מתקשים לממש את זכויותיהם מול הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי, ולכן הדבר נכון קל וחומר כשמדובר בנכים. ואולם, אם תכירו את הזכויות שלכם באופן יסודי, תוכלו לעמוד על המגיע לכם יותר בקלות.
נקודת פתיחה טובה יותר
בכדי להימנע מבזבוז זמן ואנרגיה, יש להכיר מראש את תנאי הסף של ביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות כללית. אמנם עמידה בתנאים אלה אינה מבטיחה לך שאכן תקבל אותה בסופו של דבר, אך היא מהווה נקודת פתיחה טובה יותר באופן משמעותי. אם כן, עליך לשאול את עצמך את השאלות האלו לפני שאתה מחליט אם ברצונך להגיש את הבקשה לקצבה:
- האם אתה בטווח הגילאים שבין 18 ועד שנה אחרי גיל פרישה?
- האם ליקוי כלשהו (פיזי או נפשי) מונע ממך לעבוד כרגיל, או מפחית מיכולותך לעבוד בתפוקה מלאה?
שימו לב: גם עקר או עקרת בית נחשבים אנשים עובדים לצורך ההכרה בנכות, למרות שהם לא 'עובדים' במובן הפשוט של המילה. בנוסף, מי שיגיש את התביעה לאחר גיל הפרישה עשוי להיות זכאי לקצבה רק אם ייקבע שהוא התחיל לענות על תנאי הזכאות לפחות 90 יום לפני ההגעה לגיל הפרישה. צעיר בגיל 16-18 יכול גם הוא להגיש תביעה עבור קצבת נכות כללית באם הוא הוגדר ע"י המדינה כ'עובד קטין' בסמוך למועד שנפגמה יכולתו לעבוד כרגיל.
האתגר המשמעותי ביותר
הגשת הבקשה לקבלת קצבת נכות כללית מתחילה בפועל ע"י מילוי ושליחת טופס ב.ל. 7801 ל ביטוח לאומי. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים רשמיים התומכים ומחזקים את טענתו של מבקש הקצבה, כמו: סיכום רפואי עדכני, אישורים על טיפולים ואשפוזים וכו'. לאחר בחינת המסמכים, בביטוח לאומי יקבעו אם התובע יקבל את קצבת הנכות הכללית אוטומטית, או שהוא יזומן לוועדה רפואית.
הוועדה הרפואית הינה, במקרים רבים, האתגר המשמעותי ביותר של התובע בדרך לקבלת הקצבה, וזאת משום שתביעות רבות לקצבת נכות נופלות בשלב זה. זה קורה משום שתובעים רבים אינם מציגים באופן בהיר ומשכנע את המקרה שלהם בוועדות, ואינם יודעים כיצד עליהם לדבר ולהתנהל אל מול הרופאים היושבים בוועדה ובוחנים אותם. אין ספק כי מדובר בסיטואציה לא נעימה לרבים מאיתנו, ולכן תובעי קצבאות רבים בוחרים לפנות לחברות מיצוי זכויות רפואיות, שיכולות לעזור להם להתכונן לוועדות, להכין את הטיעונים החשובים ולהגיע לוועדה עם תיק רפואי מוצק.
אם נדחתה תביעתו של אדם שדרש קצבת נכות, הוא יכול לערער על ההחלטה עד 60 יום מרגע קבלתה. המוסד לביטוח לאומי עשוי לקבל ערעורים שהתקבלו עד 90 יום מיום קבלת ההחלטה, אך אין להסתמך על כך.
מה ששלנו בזכות
המציאות הכלכלית המורכבת במדינת ישראל עתידה, כפי שנראה כרגע, לפגוע באופן משמעותי דווקא בבעלי הנכויות. אך ישנם ישראלים רבים שכלל לא מקבלים זכויות כבעלי נכות, וזאת משום שמוסדות המדינה עדיין לא הכירו בהם ככאלה. לכן, כל שניתן לקוות הוא שיותר ויותר ישראלים ייאבקו על המגיע להם בזכות, וייעזרו בכל מי שניתן – לרבות חברות מיצוי זכויות רפואיות – על מנת לקבל את זכויותיהם הרפואיות המלאות מביטוח לאומי ושאר מוסדות המדינה.
