כבר בפתח הדברים בחוזר המוסד לביטוח הלאומי שהופץ לאחרונה, מצויין כי כאבי ראש הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי במקום השלישי ברשימה המונה את המחלות הכי מגבילות. עוד הודגש כי כאב ראש הוא "המחלה הנוירולוגית עם הפגיעה המשמעותית ביותר באיכות החיים בהשוואה למחלות נוירולוגיות אחרות".
המשמעות של הדברים היא דרמטית: הרופאים היושבים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח הלאומי לא יוכלו עוד לבטל בהינף יד תלונות בנוגע למיגרנות כאילו היה מדובר בסך הכל בכאבי ראש או בתלונה אישית, סובייקטיבית שלא מצדיקה קביעת אחוזי נכות. החוזר של הביטוח הלאומי מביא לידי ביטוי, בשעה טובה, את ההכרה בזה שישנם אנשים שסובלים ממיגרנה ומתקשים לתפקד בחיי היום-יום.
לפי החוזר, אנשים הסובלים מכאב ראש ראשוני, בתדירות של ארבעה ימים בחודש לפחות ובעוצמה בינונית עד קשה, יהיו זכאים לנכות בשיעור של 5% עד 40%. זאת בהתאם לסעיף 29 לתקנות הנכים משנת 1969 המתייחס במבחנים לקביעת דרגות נכות.
הביטוח הלאומי קובע כי הקריטריונים לקביעת חומרתה של הנכות יהיו תדירות הכאב, עוצמתו, משך ההתקפים, הטיפול הרפואי ויעילותו.
האם אתם נוטלים תרופות לטיפול בכאב ראש?
אם כן, במסגרת הטיפולים המוכרים, נמנות תרופות ליתר לחץ דם כמו חוסמי בטא), תרופות אנטי-אפילפטיות כמו טומפקס או דפלפט), תרופות נוגדותCGRP , תרופות נוגדות דיכאון (כמו סיבלטה או אלטרול), רעלן בוטולינום ונמנים גם טיפולים אחרים כמו בקלוסל, חסמים עצביים מגנזיום או דיקור .
שיעור הנכות: מתי 5% ומתי 40%?
המוסד לביטוח הלאומי הגדיר ארבע רמות להכרה בנכות כתוצאה ממיגרנה בעוצמה בינונית עד קשה לפי המדרגות הבאות:
ללא טיפול מניעה בתרופה ייעודית – 5% נכות, ללא תגובה לטיפול מניעה בתרופה ייעודית אחת – 10%, ללא תגובה לטיפול מניעה בשתי תרופות ייעודיות לפחות – 20%. קיימת אפשרות של הכרה ברמה של 40% נכות במידה שכאב הראש הוא בעוצמה חזקה וללא תגובה בשלוש תרופות ייעודיות לפחות ובמקרים של מיגרנות חזקות צריך להצטייד בתדפיס שמעיד על רכישת אותן תרופות.
כיצד מגישים את התביעה לזכאות?
בכל תביעה לנכות בעקבות מיגרנה (כאב ראש ראשוני) החולה יידרש להמציא לוועדה מכתב מפורט מהרופא המטפל ודף הנפקת תרופות בפועל מהקופה. דרגת הנכות וחומרתה ייקבעו על ידי הוועדה הרפואית בהתאם להנחיות ובכפוף לתדירות התקפים ברמה של 4 ימים בחודש לפחות.
בדומה לכל תביעת נכות ו/או התנהלות מול המוסד לביטוח הלאומי, רצוי להיוועץ עם עורכי דין העוסקים בתחום שהינם בעלי ניסיון בליווי מטופלים בפני המוסד לביטוח הלאומי.
חשוב להדגיש כי ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית בהליך שידון בפני וועדה רפואית לעררים (אשר יכולה להעלות או להוריד את אחוזי הנכות). בשאלות משפטיות אפשר אפילו להגיש ערעור בבית הדין האזורי לעבודה על החלטת וועדת הערר.
עו"ד דותן לינדנברג עוסק בתביעות בנזקי גוף ומכהן כיו"ר משותף של וועדת הרשלנות הרפואית במחוז דרום של לשכת עורכי הדין.
