שלושה נושאים שנראים רחוקים זה מזה, בולמוסי אכילה, הבחירה בדרך נכונה לירידה במשקל אצל נשים והשמנת ילדים, נשענים בפועל על אותו שורש. כך לפחות לפי סיון אופירי, מאמנת תזונה ומייסדת שיטת "סיון אופירי פשוט לרדת במשקל", שמלווה נשים, גברים ומשפחות. לדבריה, מה ששובר את המעגל הוא לא עוד ניסיון לשלוט חזק יותר, אלא הבנה של מה שקורה בגוף כשהוא מקבל אוכל מעובד, ומה קורה כשמחזירים לו אוכל אמיתי.
בולמוס הוא לא חולשה
אופירי מכירה את הנושא מבפנים. במשך עשרים וחמש שנים היא התמודדה עם הפרעות אכילה קשות, אכלה בלילה ובסתר, והייתה בטוחה שהיא פשוט חסרת שליטה. היום היא מסבירה שבולמוס אכילה הוא במידה רבה תגובה כימית בגוף ולא פגם באופי. אוכל מעובד ומתוק מקפיץ את רמת הסוכר בדם, ואחרי הקפיצה מגיעה צניחה שמרגישה כמו רעב עז. מול גל כזה, שום החלטה של הבוקר לא מחזיקה עד הערב.
לכן, לפי השיטה, השחרור מתחיל דווקא בגוף ולא בראש. מחזירים לצלחת מזון אמיתי שהגוף מכיר, מכל אבות המזון, ומייצבים את רמת הסוכר בדם. כשהגלים הכימיים נרגעים, אפשר לגעת גם ברובד הרגשי ולהבין מה האוכל בא למלא. "את לא נכשלת, את הופעלת", היא כותבת לנשים שמאשימות את עצמן.
איך נראית דיאטה חכמה לנשים
כשנשים מחפשות דיאטה מומלצת לנשים, הן מוצאות בדרך כלל עוד תפריט, עוד חישוב ועוד רשימת איסורים. אופירי מציעה לבחון כל דרך לפי שאלה אחת: האם היא עובדת עם הגוף או נגדו. דרך שמשאירה את האישה רעבה, סופרת ונלחמת תיגמר כמעט תמיד באותה נקודה, כי כוח הרצון נגמר. דרך שמבוססת על איכות המזון ולא על כמותו משנה את התמונה.
בשיטה שלה אין ספירת קלוריות, אין רעב ואין צורך בפעילות גופנית כדי לרדת במשקל. העיקרון הוא אוכל אמיתי, לא מעובד, נקי מחומרים ממכרים, שמאפשר לרמת הסוכר בדם להישאר יציבה. מעבר לתזונה, התהליך נוגע בחמישה אספקטים, פיזיולוגיה, תזונה, קוגניציה, רגש ותודעה, ומשתמש בכלים מעולמות האימון. הירידה במשקל, היא מדגישה, היא תוצר לוואי של האיזון ולא המטרה.
השמנת ילדים: משנים את הבית, לא את הילד
החלק השלישי של המעגל עובר לדור הבא. לפי אופירי, השמנת ילדים היא לא עניין של גרגרנות או חוסר משמעת, אלא תוצאה של סביבת מזון שהשתנתה מן היסוד: מדפים מלאים במוצרים מעובדים וממכרים, ופרסומות שמכוונות ישירות לילדים ומעצבות את הטעם שלהם מגיל צעיר.
העמדה שלה חד משמעית: לעולם לא דיאטה לילדים. לא סופרים לילד, לא מדברים איתו על משקל ולא הופכים אותו לבעיה של המשפחה. מה שכן עושים מתרחש ברמת הבית:
- דואגים שמזון אמיתי יהיה זמין, מוכן, מגוון וטעים.
- מורידים בהדרגה את המוצרים המעובדים, ומוצאים להם תחליפים ראויים כדי שהילד לא ירגיש מחסור.
- נותנים דוגמה אישית, כי ילדים לומדים ממה שהם רואים.
- מדברים על בריאות ואנרגיה, לא על משקל.
כשהבית משתנה, כך היא מתארת, הילד נרגע, האנרגיה שלו מתייצבת והמשקל מתאזן מעצמו. להורים שרוצים ללמוד את הדרך הזו פיתחה אופירי את "מתחת לרדאר", קורס דיגיטלי להורים לילדים עם עודף משקל או לילדים בררנים באכילה.
מה מחבר את שלושת הנושאים
בכל אחד מהמקרים, אצל האישה עם הבולמוסים, אצל זו שמחפשת דרך לרדת במשקל ואצל הילד שעולה במשקל, אופירי חוזרת לאותה נקודה: האשמה לא באדם. לא מדובר בחוסר כוח רצון, אלא בסביבת מזון שבנויה לייצר התמכרות. השינוי שהיא מציעה מתחיל בבית ומשם מתרחב, ודרך הנשים שעוברות אותו נחשפים לעקרונות הבריאות גם בני הזוג ובני המשפחה. לדבריה, הבולמוסים והקרייבינג כבר מזמן אינם חלק מחייה, ועשרות אלפי נשים עברו בעקבותיה את אותה הדרך.
שאלות ותשובות
האם בולמוס קשור רק לרגש?
לא. לפי אופירי יש בו גם רובד פיזיולוגי חזק, של נפילות סוכר וחומרים ממכרים באוכל מעובד. לכן מתחילים מהגוף, ורק אחר כך עובדים על הרגש.
מה מבדיל את הגישה שלה מדיאטה רגילה?
אין בה ספירה, רעב או חובת ספורט. היא מבוססת על אוכל אמיתי מכל אבות המזון, על יציבות של הסוכר בדם ועל עבודה עם הרגלים, מחשבות ורגשות.
איך מדברים עם ילד שעולה במשקל?
לא מדברים איתו על משקל בכלל. מדברים על בריאות ועל אנרגיה, ומשנים בשקט את מה שיש בבית, כך שהבית הוא שמשתנה ולא הילד.


