ד"ר ולרי פיכמן, מנהל המחלקה לרפואת משפחה ומנהל תחום רפואה ראשונית במחוז דרום בקופת חולים מאוחדת: "אנחנו רואים מגמה של התפשטות החצבת במספר מוקדים. הפתרון היחיד הוא להתחסן ולהשלים את סדרת החיסונים".
החשש מהתפרצות מחלת החצבת בדרום הארץ עולה מדרגה: לאחר שבשבועות האחרונים זוהו מוקדי תחלואה בנתיבות ובקרית גת, כעת גם העיר אשקלון מצטרפת לרשימה עם גילויים של שלושה מקרי חצבת חדשים. ד"ר ולרי פיכמן, מנהל המחלקה לרפואת משפחה ומנהל תחום רפואה ראשונית במחוז דרום בקופת חולים מאוחדת, מתריע כי מדובר בשנה מאתגרת עם עלייה משמעותית בתחלואה.
לדברי ד"ר פיכמן, השנה האחרונה מסמנת "נורה אדומה" במערכת הבריאות. "אנחנו מדברים על שנה לא פשוטה עם מספר רב של מקרים, ולצערנו הרב גם 12 מקרי מוות עד כה", מציין ד"ר פיכמן. לדבריו, קיימת מגמתיות ברורה של הופעת מוקדים רנדומליים באזורים שונים בארץ, המיוחסת בין היתר לירידה ברמת ההתחסנות במגזרים מסוימים באוכלוסייה.
ד"ר פיכמן מדגיש כי למרות התפיסה המוטעית שמדובר במחלה ויראלית קלה, החצבת היא מחלה מסוכנת שעלולה להוביל לסיבוכים קשים, אשפוזים בטיפול נמרץ ואף מוות. "המחלה מתחילה לרוב כמו מחלה ויראלית רגילה עם חום, ללא מאפיינים ייחודיים בהתחלה, אך בהמשך מופיעה תפרחת על העור ובחלל הפה. במקרים קשים, במיוחד אצל ילדים קטנים ואוכלוסייה שלא חוסנה, אנו רואים הגעה למצבים של קריסת מערכות וצורך בשימוש במכונות אקמו (ECMO)".
מכיוון שאין טיפול תרופתי ספציפי למחלה (הטיפול הוא תומך בלבד והמחלה חולפת מעצמה), המניעה היא הכלי המרכזי במאבק בהתפרצות. ד"ר פיכמן קורא להורים המזהים חשד למחלה בקרב ילדיהם לפעול באחריות: "במידה ועולה חשש סביר, יש להגיע לרופא אך לבצע תהליך בידוד נקודתי במרפאה כדי למנוע הדבקה של מטופלים אחרים".
על פי הנחיות משרד הבריאות, האוכלוסייה המוגנת ביותר היא זו שנולדה אחרי שנת 1957 וקיבלה שתי מנות חיסון (בגיל שנה ובגיל שש). מי שחוסן פעמיים נהנה מ-97% הגנה מפני הדבקה. לאור המצב, משרד הבריאות אף המליץ במוקדי התפרצות גדולים על מתן "קדם-חיסון" לתינוקות כבר מגיל חצי שנה.
"ההמלצה החד-משמעית שלנו כרגע היא לא להמתין," מסכם ד"ר פיכמן. "חשוב שכל מי שטרם חוסן או שלא השלים את התוכנית החיסונית המלאה, ילך להתחסן. זהו הצעד היחיד שיבלום את שרשרת ההדבקה וימנע את המשך התפשטות מחלת החצבת בדרום ובשאר רחבי הארץ".
