קרטוקונוס הינה מחלת עיניים שאינה כואבת ומשפיעה בעיקר על איכות הראייה. המחלה משפיעה על קרנית העין (הרקמה השקופה מסביב לקשתית-הצבע של העין). המחלה מתאפיינת בהידקקות הקרנית יחד עם ירידה משמעותית בעובי הקרנית, החלשות רקמות הקרנית ובבלט הקרנית לצורה של קונוס (קימור לא אחיד) במקום לצורת כיפה (קימור אחיד). כל אלו גורמים לאסטגמציה משמעותית. בספרות המקצועית ישנה הערכה עד 15 אחוזים מהמקרים של מחלת הקרטוקונוס קשורים לרקע גנטי.
תסמיני הקרטוקונוס מגוונים וכוללים בעיקר בטשטוש ראייה ואיכות ראייה לא מספקת כדוגמת הילות בלילה. כמו כן במחלת הקרטוקונוס קיימת עלייה חריגה בעוצמת האסטגימציה (צילינדר) בתדירות גבוהה מהרגיל מסביר ד"ר ניר ארדינסט.מאפיין מובהק של חולי הקרטוקונוס הוא אי שביעות רצון מתיקון המשקפיים כיוון למשקפיים יכולת תיקון מוגבלת בקרטוקונוס ביחס לעדשות מגע ובעיקר עדשות מגע קשות ועדשות מגע סקלרליות בפרט.
מחלת הקרטוקונוס מתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות ולמחלה טווח נרחב של חומרה. בדרגתה הקלה ביותר קרטוקונוס הינה תת קלינית (ללא תלונות של הנבדק) וקיימים מטופלים שאינם מודעים לקיומה במשך שנים. בשנים האחרונות הצטברו מחקרים שמעידים על כך שמחלת הקרטוקונוס הינה מחלת עיניים נפוצה.
בעבר חשבו כי שכיחותה של מחלת הקרטוקונוס באוכלוסייה הינה 1:2000. שכיחות גובהה זאת מקורה במחקר של חוקר בשם קנדי משנת 1986 אשר חשף שכיחות של 54.5 חולים מתוך 100000. למחקר היו חולשות רבות כאשר החולשה הגדולה ביותר שהמחקר של קנדי לא השתמש במיפוי קרנית אחורי. ד"ר ניר ארדינסט מדגיש שוב כי מיפוי קרנית אחורי שמדגים את פני הקרנית האחורית הינה הדרך היעילה והטובה ביותר לאבחן קרטוקונוס.
למעשה המחקר לא השתמש במיפוי קרנית כלל ובדק את האזור המרכזי של הקרנית לאבחון קרטוקונוס. בנוסף, השיטות בהן המחקר השתמש לאבחון קרטוקונוס לקו בחסר, המדגם של המחקר היה קטן מאוד יחסית והתפלגות הגילאים של המחקר לא הייתה תקינה.
הכותב על קרטוקונוס הינו ד"ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס לבדיקה מיפוי קרנית והתאמה עדשות מגע צילינדר צרו קשר
