גורם התמותה המוביל בישראל הניתן למניעה. חודש המודעות הבין-לאומי: כל מה שחשוב לדעת על סרטן הריאה

לרגל חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן הריאה המצוין בחודש נובמבר, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים ומחקרים מדעיים מהם עולה הקשר העקבי בין חשיפה לעישון פסיבי והסיכון לחלות בסרטן הריאה, במיוחד בקרב ילדים. באגודה מדגישים כי ניתן לגלות את סרטן הריאה בשלב מוקדם ומציל חיים וקוראים למעשנים להיבדק.

על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2025 יאובחנו בישראל כ-2,800 נשים וגברים עם סרטן הריאה, וכ-1,800 ככל הנראה ימותו מהמחלה. מכלל סוגי הסרטן, סרטן הריאה אחראי לעיקר התמותה בקרב גברים יהודים וערבים בישראל, ורוב מקרי התחלואה בו מקושרים לעישון אקטיבי וגם עישון פסיבי וניתנים למניעה על ידי הפחתת שיעורי העישון.

באגודה מעדכנים כי ניתן לגלות סרטן ריאה בשלב מוקדם ומציל חיים. כ-80% מהמקרים של סרטן זה קשורים בעישון, ולכן למעשנים כבדים בהווה או בעבר מומלץ לבצע מגיל 50, בדיקת CT במינון נמוך לגילוי מוקדם של סרטן הריאות. הבדיקה נכנסה לסל הבריאות ב-2025 לאנשים בני 75-64 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה ומעלה, אם הם מעשנים בפועל או אם הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מסר כי: "עישון הוא הגורם הישיר לסרטן הריאות. הסיכון של כל ישראלי שמעשן לחלות, גדול פי 20 מאשר מי שלא מעשן, ופער זה גדל ככל שמעשנים יותר סיגריות. כ-50% מהצעירים המעשנים כיום ימותו בשל מחלות הקשורות לעישון אם ימשיכו לעשן. אני מפציר בדור הצעיר לא להתחיל לעשן, וקורא למעשנים הוותיקים להיגמל כדי להפחית את הסיכון לחלות. במקביל ממליץ למעשנים בני 75-64 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה ומעלה לפנות לרופא ולבקש הפניה לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן ריאה במסגרת קופת החולים".

יצוין כי מחקר אמריקאי חדש שנערך על ידי החברה האמריקנית לסרטן (ACS) הצביע על ירידה בשיעורי התמותה מסרטן ריאות בארצות הברית, הישג המיוחס בעיקר להפחתה בשיעור העישון, הגורם לכ-85% ממקרי התמותה. המחקר בחן את נתוני התמותה של המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של הבריאות (NCHS) כדי להעריך את מספר מקרי המוות שנמנעו ואת שנות החיים שהושגו כתוצאה מפעולות למניעת עישון.

המחקר שפורסם בכתב העת  Cancer במרץ 2025 חושף נתונים מעודדים ביותר: בין השנים 1970 ל-2022, נמנעו בארצות הברית למעלה מ-3.8 מיליון מקרי מוות מסרטן ריאות, שהם כמחצית ממקרי המוות מסרטן שנמנעו. 60.1% מהירידה בתמותה נצפו בקרב גברים ו-42.7% בקרב נשים. בנוסף לירידה במספר מקרי המוות, נרשמה גם עלייה של למעלה מ-76 מיליון שנות חיים שהושגו, עם ממוצע של כ-20 שנות חיים נוספות לכל מוות שנמנע.

בעשור וחצי האחרונים אין שינוי בשיעורי העישון בישראל בקרב מבוגרים. לכן, בעוד שבארצות הברית, על פי ממצאי המחקר, נמנעו 3.8 מיליון מקרי מוות מסרטן ריאות, בישראל מקרי התחלואה והתמותה מנזקי העישון האקטיבי והפסיבי נשארו גבוהים.

יצוין כי על פי סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן במהלך שנת 2024, אירועי 7 באוקטובר הפכו לטריגר ללחץ וכשליש מהציבור מכיר מישהו שהתחיל לעשן או שחזר לעשן, כמחצית מהם קשורים לשירות הצבאי. כ-40% מהמעשנים שינו הרגלים בעקבות המלחמה: 12% חזרו לעשן, 21% מעשנים יותר ו-7% הפסיקו. 60% נשארו באותם הרגלים ומעשנים באותה מידה לפני ואחרי האירועים. הסקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן באמצעות Ipsos  מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל בקרב 560 גברים ונשים בני 16-60.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים בתחום סרטן הריאות:

מחקר חדש קובע: ילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הריאה

מחקר חדש סוקר באופן שיטתי את הנתונים בארה"ב על הסיכון לחלות בסרטן ריאה בקרב מי שמעולם לא עישנו אך נחשפו לעשן סיגריות של אחרים (עישון פסיבי). החוקרים בחנו מתוך 15 מחקרים שונים נתונים על חשיפה בבית (בני/בנות זוג והורים), במקום העבודה ובמהלך הילדות, כדי להבין את השפעתה של סוגי חשיפה שונים.

ניתוח התוצאות הראה כי קיימת זיקה עקבית בין עישון פסיבי ובין סרטן ריאה בקרב אנשים לא מעשנים. מגורים עם בן/בת זוג מעשנ/ת נקשרו לעלייה של כ-41% בסיכון; גם חשיפה בסביבת העבודה נקשרה לעלייה בסיכון בכ-24%. ככל שהחשיפה ארוכה ואינטנסיבית יותר – כך הסיכון גבוה יותר (אפקט "תלות מינון").

לגבי חשיפה בילדות, נמצאה עלייה בסיכון בעיקר כאשר ההורה המעשן הוא ההורה המטפל המרכזי ובחשיפות ממושכות. ילדים שגדלו בבית שבו שני ההורים מעשנים היו בסיכון גבוה ב־כ-40%. הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב מי שנחשפו מגיל צעיר ועד 21 והגיע לעד פי 2 לעומת אנשים שלא נחשפו כלל לעישון הורי בתקופה זו.

עוד נמצא כי בקרב לא מעשנים שנחשפו לעשן במקום העבודה, הסיכון היה גבוה בכ-24%.

בכמה מחקרים נמצא שהעישון הפסיבי קשור במיוחד לסרטן תאים קטנים (Small-cell) ולסרטן תאי-קשקש (Squamous-cell) – סוגים הידועים כקשורים לעישון פעיל. דבר זה מחזק את ההבנה שעשן סביבתי גורם נזק דומה לעישון ישיר.

החוקרים מסכמים כי אין רמה בטוחה של חשיפה לעשן של אחרים. גם חשיפה מתונה או קצרה בבית, בעבודה או בילדות עלולה להגדיל את הסיכון לסרטן ריאה ולמחלות נוספות. הם קוראים לחיזוק חקיקה ואכיפה של סביבה נקייה מעשן – בבית, במקומות עבודה, בבתים משותפים ובמרחבים ציבוריים.

המחקר פורסם בכתב העת  International Journal of Environmental Research and Public Health ב-10 לאפריל 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

מחקר נרחב קובע: אנשים שחשופים לעישון של אחרים בבית או בעבודה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ריאה

ידוע זה מכבר שעישון כפוי (פסיבי, המכונה גם "עישון מיד שנייה"), קרי חשיפה לעישון סיגריות של אחרים, מעלה את הסיכון לסרטן ריאה גם באנשים שלא עישנו מעולם.

מחקר מקיף שעשתה קבוצת חוקרים בין-לאומית ביקש לבחון את עוצמת ההשפעה של עישון פסיבי בקרב לא מעשנים. במחקר נותחו נתונים מכמעט מאה מחקרים שנעשו ברחבי העולם בין השנים 2022-1983 וכללו יותר מ-20,000 מקרים של סרטן ריאה באנשים שמעולם לא עישנו בעצמם.

מהניתוח עולה כי אנשים שלא עישנו מעולם אך נחשפו לעשן של אחרים נמצאו בסיכון גבוה יותר ב-24% לחלות בסרטן ריאה, בהשוואה למי שלא נחשפו כלל. הסיכון היה הגבוה ביותר באנשים שנחשפו לעשן במקום העבודה – עלייה של כ-38%. אך גם חשיפה בבית העלתה את הסיכון בכ-20%. בנוסף, נמצא קשר ברור בין רמת החשיפה ובין עוצמת הסיכון: ככל שהחשיפה ממושכת ואינטנסיבית יותר, כך הסיכון לסרטן ריאה גדול יותר.

עוד מצא המחקר כי עישון פסיבי נקשר במיוחד לעלייה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן ריאה – סרטן תאי-קשקש (Squamous cell carcinoma) וסרטן תאים קטנים (Small-cell lung cancer) – שהם אותם סוגי סרטן הנפוצים בקרב מעשנים פעילים. המשמעות, לפי החוקרים, היא שעשן הסיגריות הסביבתי גורם נזק בדומה לזה של עישון ישיר, ומעיד על אותה השפעה מסרטנת.

לסיכום, החוקרים מדגישים כי הממצאים מספקים הוכחה חזקה ועדכנית לכך כי חשיפה לעישון פסיבי היא גורם סיכון משמעותי בהתפתחות סרטן ריאה בלא מעשנים, ומחזקים את הצורך במדיניות ציבורית שתיתן לכך מענה.

המחקר פורסם בכתב העת  European Respiratory Review ב-13 בנובמבר 2024, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

מחקר חדש: ההשלכות הגלובליות של התחלואה בסרטן ריאה הנגרם מעישון כפוי

מחקר חדש שנערך בסין בחן את היקף התחלואה והתמותה מסרטן ריאה הנגרם מחשיפה לעישון כפוי (פסיבי) ברחבי העולם במשך יותר משלושה עשורים. החוקרים ניתחו נתונים מ־204 מדינות בין השנים 1990 ל־2021 ובחנו כמה אנשים נפטרו מסרטן ריאה עקב עישון פסיבי, כמה שנות חיים בריאות אבדו, וכיצד הנתונים משתנים לפי מין, גיל, אזור גיאוגרפי ורמת פיתוח כלכלית וחברתית (מדד SDI).

מהנתונים עולה כי בשנת 2021 בלבד נגרמו ברחבי העולם כ-98 אלף מקרי מוות וכ-2.37 מיליון שנות חיים בריאות אבדו כתוצאה מסרטן ריאה וחשיפה לעישון פסיבי. העומס הגבוה ביותר נמצא באזור מזרח אסיה, שם נרשמו למעלה מ־60% ממקרי המוות, ואחריו במרכז אירופה ובמזרח התיכון. מהמחקר עולה שבמדינות בעלות רמת פיתוח גבוהה, כמו מערב אירופה, ארה"ב ואוסטרליה, נרשמה הירידה החדה ביותר בתמותה, וזאת בזכות חקיקה נגד עישון, הסברה ציבורית ואכיפה יעילה.

החוקרים מצאו כי גברים סובלים מהעומס הגבוה ביותר מעישון כפוי (כלומר, תמותה או מגבלה), במיוחד בגילי 55–79, אך גם בקרב נשים ניכרת עלייה במדינות שבהן נפוצה חשיפה לעשן בבית. החוקרים מסכמים כי אמנם בעשורים האחרונים ניכרת ירידה עולמית בשיעורי התמותה, אך כדי להמשיך במגמה יש צורך בהגברת ההסברה, בחקיקה נרחבת יותר ובאכיפה שתגן על הציבור – ובמיוחד על ילדים ונשים – מפני חשיפה לעשן סיגריות של אחרים.

המחקר פורסם ב-7.10.25 בכתב העת Frontiers in Oncology, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

מחקר חדש: הקשר בין פעילות גופנית ובין הישרדות מסרטן ריאה

מחקר קוריאני רחב היקף בדק את הקשר בין פעילות גופנית לפני אבחון בסרטן ריאה ולאחריו ובין שיעורי תמותה מהמחלה. המחקר נערך בקרב 23,257 משתתפים (גיל ממוצע 64-62) שאובחנו עם סרטן ריאה בשנים 2016-2010 ועקב אחריהם עד סוף שנת 2022. המשתתפים התבקשו להשיב על שאלונים ולדווח על מידת העיסוק שלהם בפעילות גופנית.  נבדקים שדיווחו על פעילות גופנית בעצימות בינונית לפחות 5 ימים בשבוע או בעצימות גבוהה לפחות 3 ימים בשבוע – סווגו כפעילים גופנית.

במהלך תקופת המעקב נפטרו 9,094 ממשתתפי המחקר, 6,633 מהם מסרטן הריאה.

נמצא כי קיום פעילות גופנית טרם האבחון ולאחריו נקשר בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה וכן לתמותה מסרטן ריאה: בקבוצה הפעילה התמותה מכל סיבה הייתה נמוכה ב-23%, והתמותה מסרטן ריאה הייתה נמוכה ב-19%. בהשוואה דומה שנעשתה עם מי שלא היו פעילים גופנית לפני האבחון אך החלו לעסוק בפעילות גופנית לאחר האבחון נמצא שגם הם הפחיתו את הסיכון לתמותה: תמותה מכל סיבה הייתה נמוכה ב-9% ותמותה מסרטן ריאה הייתה נמוכה  ב-6%. עם זאת, מי שהיו פעילים גופנית לפני האבחון אך הפסיקו להיות פעילים לאחר שאובחנו – לא הראו הבדל משמעותי בשיעורי ההישרדות בהשוואה לאלו שלא היו פעילים כלל לאורך כל התקופה.

לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על כך שפעילות גופנית לפני אבחון המחלה ואחריו מפחיתה את הסיכון לתמותה (גם מסרטן ריאה וגם מסיבות אחרות) בהשוואה למי שלא עסקו בפעילות גופנית.

המחקר פורסם באוגוסט 2025 ב-Journal of Cachexia, Sarcopenia and Muscle, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

מומחי האגודה למלחמה בסרטן: התסמינים הנפוצים של סרטן הריאה הם:

• שיעול מתמשך במשך שלושה שבועות ויותר, או שינוי באופי השיעול הרגיל
• שיעול דמי או כיח בצבע חלודה
• דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי
• קוצר נשימה וצפצופים
• צרידות
• כאב בחזה או בכתף – המתבטא בכאב עמום או חד בחזה בעת שיעול או בלקיחת שאיפה עמוקה
• איבוד תיאבון וירידה בלתי מוסברת במשקל
• קשיי בליעה
• תחושת עייפות ותשישות תמידית
• קצות אצבעות הידיים הופכות לגדולות ומעוגלות יותר
• נפיחות בבלוטות לימפה באזור הצוואר.

מומחי האגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי אם אחד מהתסמינים המפורטים לעיל נמשכים למעלה משלושה שבועות, חשוב להיבדק על ידי רופא משפחה. כל התסמינים עלולים להיגרם גם מעישון או ממחלות אחרות שאינן סרטן. לעיתים סרטן ריאה מאובחן באופן אקראי באנשים שאינם סובלים מתסמינים כלל, אך נבדקים בצילום או בסריקת ריאות לבירור בעיה אחרת.

האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כיו"ר האגודה למלחמה בסרטן בהתנדבות מכהן בשנים האחרונות פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר אגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר פועלים בשנים האחרונות בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. למידע נרחב על אודות שירותי התמיכה והמידע המגוונים, היכנסו לאתר האגודה למלחמה בסרטן, או התקשרו 24/7 בשיחת חינם לטלמידע שמספרו 1-800-599-995