פירוק חברה ע"י עובדים

כשחברה מגיעה למצב של חדלות פירעון, כך שהיא לא מתכוונת לפרוע חובות לנושיה (לרבות עובדי החברה עצמה), ישנה סיבה מהותית לפירוקה.

הגשת פירוק דרך בית משפט

במעמד זה, עובדי החברה (והנושים בכלל), זכאים להגיש בקשת פירוק כדרך בית משפט. מטרתה: כינוס יתרת הנכסים הנמצאים ברשות החברה לשם כיסוי החובות לנושים במידת האפשר.

עקב כך שהחברה נמצאת בחדלות פירעון, אין מימוש הנכסים מספק כדי לכסות את החובות המדוברים. זאת כי חובות החברה גבוה מסך הנכסים. מסיבה זו חשוב להבין כיצד לחלק את הכספים בין שלל הנושים.

במצב שכזה ראוי לסלק את חובות החברה על פי סדר קדימות הנושים כפי שנקבע בחוק. להלן עיקרי הסדר:

1. נושים מובטחים בשיעבוד קבוע
2. נושים בדין קדימה
3. נושים מובטחים בשיעבוד צף
4. נושים רגילים
5. בעלי מניות

עובדי החברה הם אכן נושים בדין קדימה במעמד גבוה במדרג עדיפות הנושים. במילים אחרות, המפרק אחראי על סילוק חובות העובדים טרם יסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד צוף, כמו גם את חובות הנושים הרגילים.

יש לציין שזה יקרה רק לאחר שיסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד קבוע.

תביעה מול המוסד לביטוח לאומי

חשוב לציין כי על העובדים, כמו כל נושה, להגיש תביעת חוב אל מול המוסד לביטוח לאומי. זו תכלול שלל תשלומים כמו:

1. תשלומים בגין שכר עבודה
2. כספי מיסים שהחברה ניכתה מתלושי השכר אך לא העבירה עדיין לרשויות מס
3. תשלומי חובה אחרים עד שנה טרם מועד הפירוק

אם החברה לא פורעת את מלוא החובות לעובדים, אף על פי שהם נמצאים בדין קדימה – אז עובדיה השכירים, אשר מתלושי השכר נוכו תשלומי ביטוח לאומי – יכולים להגיש תביעה אל מול הביטוח הלאומי ולקבל גמלה.

גמלה שכזאת, כוללת שלל מאפיינים:

1. סכום חוב שכר עבודה
2. חוב פיצויי פיטורים ללא כיסוי בקופת גמל
3. תשלומי קופת גמל לעובד (שהיה אמור המעסיק להעביר) – עד לתקרה הקבועה בחוק

התקרה עבור התשלומים עומדת על סכום מתעדכן מעת לעת.

גמלה שכזו תשולם לעובדים שכירים בהתבסס על שלל תנאים:

1. בית משפט מחוזי הוציא צו לפירוק חברה כמו גם צו למינוי נאמן או מפרק מטעמו
2. הנאמן או המפרק אכן אישר את פרטי תביעת החוב מטעם העובד

הוצאת צו פירוק

כדי להתחיל את תהליך קבלת הגמלה יש להוציא צו פירוק חברה.

אם הוא מתקבל, בעקבות הגשת הבקשה לפירוק כדרך בית משפט, מטעם נושה אחר או כל גורם אחר שאכן רשאי להגיש בקשת פירוק – אז אין צורך להגיש תביעה לפירוק מטעם עובדי החברה.

אם אף גורם אחר לא החליט לעשות זאת, עובדי החברה מתבקשים לעשות זאת בעצמם כדרך בית המשפט – על מנת לקבל צו פירוק שיאפשר לקבל את גמלת הביטוח הלאומי בעקבות פירוק החברה.

להלן שלבי פירוק החברה על פי בקשת עובדים בבית המשפט. יש לציין כי ההליך מתבצע בהתאמה לפקודת החברות והתקנות, לרבות "תקנות החברות (פירוק)", כאמור:

1. בקשה לפירוק חברה כדרך בית משפט עליון בעילת חדלות פירעון, יש להגיש בהתאמה לכתוב בסעיף 257(4) לפקודת החברות, בפני בית המשפט המחוזי.
   1. על פי סעיף 258 לפקודת החברות, חברה אכן תיחשב כחדלת פירעון רק אם התקיימו אחד מהתנאים שלהלן:
      1. אם לחברה יש חוב בפני נושה בסכום שעולה על חמישה שקלים, שהגיע הזמן לפרוע, כאשר לחברה נמסרה דרישה לתשלום מאת הנושה במשרדה, כאשר החברה לא ענתה לדרישה זו עד 3 שבועות.
      2. לא קוים במלואו או במקצתו, צו הוצאה לפועל, או לחליופין צו בית משפט – לטובת נושה החברה.

• בית המשפט מצא להניח, על פי ראיות, כי אין ביכולת החברה לשלם חובות – לאחר שהביא את כל התחייבויות החברה המותנות והעתידיות.

2. בקשת פירוק יש להגיש בהתאמה לסדר פעולות, כדלקמן:
   1. יש להגיש טופס בקשה לבית משפט, בתמיכת תצהיר חתום ומאומת בידי עורך דין. יש לצרף נסח הכולל פרטי חברה מטעם רשם החברות.
   2. יש למסור העתקים מהבקשה למשרדי כונס הנכסים הרשמי, הכנ"ר ואל החברה.
   3. יש להפקיד פיקדון כספי עם הגשת הבקשה למזכירות הכונס הרשמי.
   4. יש לציין כי בית המשפט לא ידון בבקשת פירוק אלא בנסיבות בהן הוצג בפניו אישור מתאים מטעם הכונס הרשמי בעניין קבלת הפיקדון, לרבות העתק הבקשה.
3. אם וכאשר נקבע דיון בבקשה, למבקשים האחריות לפרסם ברשומות ובעיתון יומי הודעה לגבי הגשת הבקשה והמועד שנקבע עבור הדיון בה. מינימום 14 ימים טרם הדיון. הפרסום נועד לאפשר לכל מי שעשוי להתנגד לבקשה, להגיש את אותה התנגדות לבית המשפט יחד עם העתק לעובדים שהגישו אותה.
4. בהינתן התנגדות לבקשת הפירוק – הרי שיש להגיש אותה לפחות 7 ימים טרם מועד הדיון, לבית המשפט. עליה להיות מנומקת ולהיתמך בתצהיר חתום, כמו גם מאומת, בידי עורך דין. באם לא הוגשה התנגדות, כפי המתבקש, לא תישמע ביום הדיון באותה בקשה.
5. אלו שרוצים להשתתף בדיון לגבי בקשת הפירוק, רשאים לעשות זאת אם הודיעו למבקש על הכוונה לעשות זאת, 7 ימים טרם המועד שנקבע עבור הידון או עם אישור בית משפט.
6. מתבקש להציג תעודת השלמה מאת פקיד בית המשפט המוסמך לכך, או הרשם, במהלך הדיון. תעודה זו נועדה לאשר שהמבקשים אכן מילאו אחר הוראות התקנות הרלוונטיות להגשת בקשת הפירוק.
7. באם העובדים האחראיים על הבקשה ביטלו את בקשת הפירוק או החליטו לזנוח אותה, בית המשפט אכן רשאי, על פי בקשת בעלי מניות או נושה אחר, לצוות על חילוף המבקשים ולהמשיך את הדיון עם מבקש חדש.
8. עם תום הדיון, לבית המשפט אפשרות להיעתר לבקשה ולהורות על הפירוק – או לדחות אותה. ביכולתו למנות מפרק זמני, ואף להורות טרם הדיון בבקשה.
9. באם ניתן צו פירוק – מאותו מועד יעוכבו ההליכים מול החברה, ויבוטלו העיקולים, הליכי ההוצל"פ, ושלל העסקאות בנכסי החברה ובמנתיותה הנוגעות לנושא.
10. עם קבלת צו הפירוק, הכנ"ר, מקבל תפקיד של מפרק זמני עבור החברה עד למינוי מפרק קבוע. הוא יכנס אסיפות נושים על מנת למנות מפרק קבוע מוסכם וישנם מקרים שימנע ועדת ביקורת לפיקוח על פעילותו. בית המשפט עושי למנות מנהל מיוחד שיתפקד כמפרק החברה לאחר אסיפת הנושים.
11. על המפרק לטפל בכינוי נכסי החברה לשם מימוש וחלוקת התמורה בין הנושים עד קבלת צו בית המשפט בעניין החיסול הסופי של החברה.
12. עם סיום חקירות המפרק ושלל התהליכים הרלוונטיים, יכריז על חלוקת דיבידנדים וחלוקת הכספים שהצטברו בקופת הפירוק, לרבות ניכוי שכר והוצאות הפירוק.
13. לאחר סיום הליכי הפירוק וחלוקת הנכסים, יגיש המפרק בקשה למתן צו חיסול, לבית המשפט. עם מתן צו החיסול, תיחשב החברה כמחוסלת ולא תיחשב כישות משפטית.

למידע נוסף על נושא זה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר עם משרדנו, אשר מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.