"החטאים" שאנו עושים ביום יום ופוגעים בבריאות הפה

0
83
קרדיט יחצ

במהלך היום, אנשים רבים מבצעים פעולות שונות שעלולות לפגוע בשיניים, בשרירי הלעיסה ובמפרקי הלסתות. יש שמודעים לכך שהם "חוטאים" בפעולה כזו או אחרת ויש רבים אחרים שפשוט אינם מודעים. אלו פעולות והרגלים אוראליים מזיקים נפוצים? וכיצד עלולים לפגוע?  

באדיבות פרופ' אפרים וינוקור, רופא אחראי על הפרעות במערכת הלעיסה והפרעות שינה ברשת מרפאות כללית סמייל

כאשר אנו מבצעים פעולות חוזרות ונשנות המערבות את מערכת הלעיסה (חלל הפה, שרירי הפנים ומפרקי הלסתות), שאינן משרתות תפקוד אמיתי ופונקציונאלי של המערכת, כלומר שלא לצורך לעיסה, בליעה, דיבור ונשימה, אנו בעצם מבצעים פעילות פרא-תפקודית שהיא בעלת פוטנציאל נזקי.  פעילות זו נפוצה מאוד בקרב האוכלוסיה הרחבה. יש שמבצעים פעילות (הרגל אוראלי) אחת ויש שמבצעים מספר הרגלים רב ולעתים, התוצאה עלולה להיות הרסנית לבריאות האדם. 

מהם אותם ההרגלים אוראליים מזיקים? (פארא-תפקודים נפוצים):

לעיסת מסטיק באופן אינטנסיבי, נשיכת רקמות רכות (שפתיים, לשון ולחי), מציצת אצבע, נשיכת חפצים קשים (כגון עפרון), כסיסת ציפורניים, הרגלי יציבה לא נכונים כמו מיקום הראש קדימה, השענת הראש על היד או החזקת הטלפון בין הכתפיים והראש, לעיסת קרח, פיצוח גרעינים, תנועות לא תפקודיות של הלסת התחתונה ("משחק עם הלסת"), פתיחת בקבוקים עם השיניים או פיצוח אגוזים, שימוש בשיניים לפתיחת אריזות או "קילוף " חוטי חשמל וכו' .

פארא-תפקודים נוספים הנפוצים בעיקר אצל ילדים: פיצוח של קרח, סוכריות קשות, הפרדת קוביות משחק (כגון לגו) עם השיניים וכו'. 

בנוסף, קיימת פעילות שרירית לא תפקודית בערות שמכונה "ברוקסיזם של ערות" המתבטאת בהידוק שיניים או הידוק לסתות ללא מגע בין השיניים (BRACING ), שהיא בעלת פוטנציאל נזקי רב. פעילות זו מבוצעת בצורה לא מודעת ולא רצונית בעתות מתח נפשי או כאשר האדם עסוק בפעילות הדורשת ריכוז (כגון עבודה מול מחשב).

ההרגלים האוראליים הללו, נפוצים בקרב האוכלוסייה הרחבה והפגיעה במערכת הלעיסה, תתקיים כאשר הפעולה עוברת את סף הסיבולת הפיזיולוגית האישית של האדם וזה משתנה מאדם לאדם. כלומר לכל אדם יש סיבולת  אישית פרטנית. עצימות הפעולה ומשך הזמן שהיא מבוצעת הינם גורמים מכריעים לחוסר יכולת המערכת לספוג את הכוחות ולהתמוטטות של חלק במערכת הלעיסה. את הביטוי לפגיעה נראה קודם כל במבנה בעל העמידות הנמוכה, כאבי שרירים/ראש, שיניים, מפרקי הלסתות. 

לא כל מי שיבצע פעילות פרא-תפקודית ייפגע, רק אלה שיש להם נטייה מוקדמת ("פרה דיספוזיציה") לסבול מהפרעה במערכת הלעיסה (דהיינו, בעלי סיבולת פיסיולוגית נמוכה). במסגרת מחקרים רבים שבחנו את הקשר בין ההרגלים האלו לבין בעיות ופגיעות שונות, נמצא שהפעילות הפארא-תפקודית הינו הטריגר שגרם להתפרצות ההפרעה במערכת הלעיסה ולא הגורם הישיר, כלומר ההרגלים האוראליים  מהווים בהחלט גורם סיכון להופעת התסמינים הללו, וכן יכולים להיהפך לגורם מנציח ו/או מגביר ומחמיר בעיה קיימת.     

מה יקרה אם לא נפסיק עם ה"חטאים" שאנו מבצעים במערכת הלעיסה?  

הפגיעה עלולה להתבטא בשחיקת שיניים, שברים בשיניים, סדקים בשורשי שיניים (מצב המחייב עקירת השן), שבירת שחזורים ושיקומים ("סתימות", כתרים, גשרים), כאבים בשרירי הלעיסה והראש (עד כדי קושי לפתוח את הפה עד הסוף), עייפות השרירים (שיתבטא בקושי ממשי ללעוס מאכלים קשים, או אף חוסר יכולת להחזיק את הפה פתוח לאורך זמן אצל רופא שיניים), וכאבים ורעשים במפרק הלסת (תיתכן פגיעה בדיסק, דלקות במפרק,  ונעילת הלסת). עם התמשכותם של התסמינים לאורך זמן הם הופכים לכרוניים תוך פגיעה ממשית במצבו הנפשי של האדם ובאיכות חייו. 

לקראת השנה החדשה, זוהי הזדמנות לאמץ מודעות לנושא ולהפסיק את כל אותם ההרגלים האוראליים המזיקים, שאתם מבצעים. שתהיה שנה טובה ובריאה.

למאמרים נוספים בתחום בריאות הפה מוזמנים להיכנס לאתר של כללית סמייל – https://www.clalitsmile.co.il

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here