"מה? לא שמעתי!" ירידה בשמיעה בגיל השלישי – איך מתמודדים ואילו פתרונות קיימים?

0
1284
Credit: Pixabay

מאת: מעין מינה פריאל, קלינאית תקשורת ורכזת מכשירי שמיעה במחוז המרכז של מכבי שירותי בריאות

יום השמיעה הבינלאומי חל כל שנה ב-03 במרץ וזו הזדמנות טובה לדבר על מה שרבים נבוכים לדבר עליו – בעיות בשמיעה. מרגישים שהשמיעה כבר לא כפי שהייתה פעם? בני המשפחה מאבדים סבלנות כאשר הם צריכים לומר לכם אותו דבר שוב ושוב? הנכדים לא מבינים למה אתם לא עונים? ייתכן שאתם סובלים מירידה בשמיעה.

האם יש לי ירידה בשמיעה?

ירידת שמיעה יכולה להופיע בכל גיל. שכיחות התופעה וחומרתה עולות עם העלייה בגיל. לפי ה-NIH (ארגון הבריאות האמריקאי), 25% מבני 65 ומעלה סובלים מליקוי שמיעה. בקרב בני 75 ומעלה כ-50% מתקשים בשמיעה, ולאחר גיל 80, השכיחות עולה לכ- 81.4%. 

אתם לא לבד.

האוזן מורכבת משלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, התיכונה והאוזן הפנימית. 

לכל אחד מחלקי האוזן תפקיד בקליטת הצלילים מהסביבה והעברתם אל עצב השמיעה ודרכו אל המוח שמפענח את הצלילים ומקנה להם משמעות: רכב מתקרב, חתול מיילל, צלצול הטלפון שלנו או קולו של אדם אהוב. 

כל אחד מחלקי האוזן ומערכת השמיעה עלול להיפגע. כשפקק שעווה חוסם את תעלת השמע החיצונית ניתן להוציאו ע"י רופא אף-אזן-גרון. מחלת אוזן תיכונה תדרוש התערבות תרופתית או כירורגית. בעיות באוזן הפנימית או בעצב השמיעה, שהן הגורם השכיח לירידת השמיעה בגיל המבוגר, אינן פתירות וכאשר הן מופיעות, הפתרון הוא להיעזר במכשירי שמיעה, ו/או אביזרי עזר לשמיעה.

ירידה בשמיעה עלולה לפגוע באיכות החיים בתחומים שונים: ליצור קשיים בהשתתפות בשיחה עם חברים ובני משפחה, בשיחות טלפון, ובתקשורת חיונית מחוץ לבית: עם הרופא/ה, קופאי בסופר וכד'.

לאורך זמן, ההשלכות עלולות לכלול פגיעה ביכולת להגיב לסביבה בהתאם, הימנעות מפעילות חברתית, מבוכה וצער, פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון וקושי לתפקד (בבית, בעבודה ובמצבים חברתיים). מחקרים מצאו גם קורלציה בין ירידת שמיעה לא משוקמת ובין דמנציה.

הפתרון המומלץ ברוב המקרים הוא שיקום שמיעה, באמצעות מכשירי שמיעה.

סימנים ראשונים לירידה בשמיעה כוללים הערות מצד אנשים בסביבה, קושי בניהול שיחות טלפון, קושי לעקוב אחר שיחה בה משתתפים שני אנשים או יותר, צורך להגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה/ רדיו, קושי להבין דיבור כאשר יש רעש רקע או כשהדיבור מהיר או מגיע ממרחק, תחושה שאחרים מדברים בצורה לא ברורה, צפצוף או רעש באזנים. כשאחד מהסימנים האלו מופיעים, יש לפנות לרופא אא"ג לבדיקת האוזניים ולבדיקת שמיעה.

במכבי שירותי בריאות מבצעים בדיקות שמיעה אצל קלינאיות תקשורת, כשנבדקת יכולת השמיעה למילים ולצלילים, בכל אוזן. המלצה לשיקום תינתן כשמאותרת ירידה בשמיעה.

שיקום שמיעה נעשה באמצעות מכשירי שמיעה. מכשיר שמיעה הוא למעשה מגבר חכם המותאם לירידה בשמיעה. מכשירי שמיעה מגיעים בגדלים שונים ובתצורות שונות (בתוך האזן, בתוך התעלה, מאחורי האוזן).

בנוסף למכשירי שמיעה, ניתן להיעזר באביזרי שמיעה; אזניות לטלוויזיה, טלפון ייעודי, פעמון לדלת ומגבר אישי.

יש לזכור כי תהליך ההסתגלות אל מכשירי השמיעה אורך זמן ודורש סבלנות והתמדה. אין לרכוש מכשירי שמיעה לפני שמתנסים בהם במשך חודש לפחות! 

חשוב מאד לבצע תיאום ציפיות, מאחר ואדם המרכיב מכשירי שמיעה אינו מתפקד כמו אדם עם שמיעה תקינה. ההשלכות של ירידת שמיעה שאינה משוקמת עלולות להחמיר ולהתקבע ככל שהזמן חולף, לכן מומלץ לא להתמהמה, לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקת שמיעה ולשיקום שמיעה בסמוך ככל האפשר להופעת סימני הירידה בשמיעה. ובעיקר חשוב להבין ולהפנים שזו אינה בושה – זה תהליך טבעי שעשוי להתרחש עם העלייה בגיל ואתם ממש לא לבד. אל תוותרו על איכות החיים שלכם רק בגלל חוסר נעימות מהסביבה, בייחוד כשהפתרונות נגישים מאוד ובהישג יד.

Credit: Pixabay

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here