האם ידעתם שמלבד בלוטת התריס, קיימות 4 בלוטות יותרת התריס בסמוך אליה? אלו 4 בלוטות בגודל אפונה הנקראות בשפה המקצועית פאראתירואיד, והן צמודות לבלוטת התריס מצידה האחורי התחתון. תפקידן להפריש את הורמון הפאראתירואיד PTH האחראי על וויסות רמות הסידן בגוף. בגילאי 50 ומעלה ישנה שכיחות של בעיות בפעילות בלוטות אלו, בעיקר בקרב נשים.
במצבים קלים יותר, מעקב וטיפול תרופתי יספיקו. במידה והטיפול התרופתי נכשל, בדרך כלל יש להסיר את הבלוטה או הבלוטות, תלוי בחומרת המצב. ההסרה מתבצעת בהליך ניתוחי בשם פאראתירואידקטומי, הדורש חיתוך מדויק החושף את הבלוטות. לאחר שהבלוטה או הבלוטות הבעייתיות מוסרות מהגוף, נבדקת בגוף רמת הפאראתירואיד – אם הרמה של ההורמון בדם ירדה, סימן שהבלוטה או הבלוטות החולות הוסרו בהצלחה.
בלוטות יותרת התריס – 3 מצבים של תפקוד לקוי
כאמור, בלוטת יותרת התריס אחראיות על וויסות הסידן בגוף. הסידן, הוא חומר קשיח המרכיב את שיניים והעצמות ומשפיע על הבריאות שלהן. בנוסף, הוא מינרל ההכרחי לתהליכים טבעיים רבים המתקיימים בגוף, הוא נמצא בדם ולימפה ומאזן את תהליכי התכווצות והרפיית השרירים, ואף מעורב בקרישיות הדם ובפעילות התקינה של הלב והעצבים.
בבלוטת הפאראתירואיד ישנם קולטנים כימיים המודדים את רמת הסידן בגוף, ומאזנים אותה בהתאם. למשל, במידה ורמת הסידן בגוף, הבלוטה תפריש סידן בכדי להחזיר את רמת הסידן למצב מאוזן. כאשר רמת הסידן גבוהה, הוא יגרום לספיגת סידן מהדם. בעת שיבוש במנגנון הוויסות, נגרם מצב של 'בריחת סידן' מהעצמות אל הדם, והעצמות נחלשות ומידלדלות מה שמוביל לכאבים ורגישות רבה. ממה עלול לנבוע אותו שיבוש? ובכן, ישנן שלוש אפשרויות:
- פעילות יתר של אחת הבלוטות – זהו מצב נפוץ הנקרא היפרפאראתירואידיזם, כשבתוכו קיימת מחלה שכיחה יחסית בשם היפרפאראתירואידיזם ראשוני. להתפרצות המחלה שתי סיבות עיקריות; גידול שפיר של אחת הבלוטות המפריש עודף הורמון הפאראתאירואיד, או הגדלה של כל ארבעת הבלוטות המפרישות יחדיו עודף של ההורמון.
- תת פעילות הבלוטות – מצב זה נקרא גם היפופאראתירואידיזם. משמעותו היא היעדר השפעת ההורמון PTH על רקמות המטרה, שבמצב תקין נתונות באופן רציף להשפעתו לצורך ויסות המינרלים בגוף כדוגמת סידן, מגנזיום וזרחן.
- פסאודו-היפופרתירואידיזם – זהו מקרה נדיר שבו בלוטות יותרת התריס מייצרות את הורמון ה- PTH אך הגוף אינו מגיב אליו ולא מווסת את רמת הסידן בהתאם. המשמעות היא, שנוצרת בגוף היפוקלצמיה – מצב שבו ישנו חוסר של סידן בדם.
הכל מתחיל מהקשבה לגוף שלנו
איך בכלל אפשר לדעת שיש בה עם בלוטות יותרת התריס שלנו? ובכן, חשוב להיות קשובים לגוף. במצב של בריחת סידן, העצמות שלנו נחלשות ואנו הופכים רגישים הרבה יותר. כל מכה קטנה הופכת לדרמה של ממש וההחלמה איטית יותר. לעומת זאת, עודף סידן גורם לדלקות ואבנים בכליות ובדרכי השתן, דלקות בלבלב, לחץ דם ושיבושים בפעילות הלב – כלומר חולשה כללית, עייפות, בלבול ועוד. ככל שתהיו קשובים יותר לגוף, כך תהיו מודעים יותר לשינויים שעוברים עליו ותוכלו לתפוס את זה בזמן ולטפל.
